בלי איומים, בלי טובות, בלי פטרונות ובלי התנשאות. לא רוצים להיות כמוכם. לא גרמנים, לא שוויצרים, לא אוסטרים, לא הולנדים, לא בריטים, לא שבדים ולא אמריקאים. אתם תחרותיים, חרוצים, חסכנים (יש אומרים קמצנים), דייקנים, נקיים, אמינים וצייתנים. אבל אתם לא הכי נחמדים, לא דוגרים, לא משפחתיים ולא נהנים מהחיים. האוכל שלכם לא טעים ואתם בודדים, לחוצים ומתאבדים.
גם לי התחשק לזעוק עם היוונים: אנשי הים התיכון, קומו התאחדו. אל תיכנעו לצבא העמלנים של ארצות הקור. נעמוד מולם עם בגדי ים וכפכפים ונגן על מסורתנו וערכינו בבקבוקי ראקי בוערים ושיפודים חדים של כבש.
די לוורקוהוליזם, די לצרכנות הבולמית, די למותגים, די להשכמות בוקר וכרטיסי נוכחות, די לסטרבקסטים חד-פעמיים, די לפיטורים, די לאופיום הריאליטי, די לעקומות היצע וביקוש ודי לנשים וגבינות רזות. די לשלטון הילדים, המשפטנים ומנהלי העסקים. לא צריך כדורי ויאגרה, משקאות אנרגיה ומדדי רייטינג, פריון ותפוקה. עדיף ספלי קפה שחור וקטנועים קטנים, בקלאוות ופרגולות רוחשות זבובים. שהם ישברו את הראש ואנחנו נשבור צלחות.
נאחל לאחינו הים-תיכוניים שלא יתנו לסושי להשתלט על המאזטים ולדיאט-יוגורט על הצזיקי ונברך אותם בברכה הים-תיכונית הגאונית, שהומצאה לאחרונה במקומותינו (בחיי ששמעתי אותה מפי ברנש ישראלי): "שהשם יפנק אתכם".
3 תגובות:
מבריק! אלמוג כרגיל מציג בתמציתיות את מה שכולנו מרגישים.הדפסתי. תליתי.
או בנוסח שאני מכיר: "שהשם יפנק לך את הצורה!"
קראתי חלק ממכתבך המדהים בתכנית הרדיו שלי, ברדיו דרום 101.5 כמובן שסיפרתי עליך והיפנתי לבלוג שלך, כדי לקרא את המכתב בשלמותו. יישר כוח על המילים שהשתמשת בהן באומנות. יעל גל און.
הוסף רשומת תגובה