"ככל שהחינוך יעיל יותר כן מתמסרים בני האדם בתשוקה גדולה יותר לאזיקים המונעים מהם להיות מה שיכולים היו להיות ומסתירים מהם את אלימותם של מנגנוני העיצוב של מה שהינם" (אילן גור-זאב, 1999: 11)

The more effective education becomes, the more people seek comfort under the fetters that prevent them from what they could have become and hide from them the violence of the mechanisms that shape what they are (Ilan Gur-Ze’ev, 1999: 11).

20 במאי 2011

להכליל את רצח העם הארמני בהוראת ההיסטוריה בישראל





מאת אריה קיזל


ספרי הלימוד בהיסטוריה נושאים בסלקטיביות שלהם, בתכניהם, בעיצובם ובחלוקה הפנימית שלהם, אמונות, ערכים ואידיאולוגיות אשר נוטלים חלק מרכזי בשדה החינוך לשלום. בהוראת ההיסטוריה, על תכניה ומסריה, באים לידי ביטוי תהליכי הבניית מרחבי הזיכרון הקולקטיבי אשר ממנו נגזרות תפיסת הזהות הנורמטיבית של החברה ושאיפותיה באשר לדמותה העתידית וליחסה אל ה"אנחנו" והאחר: האחר הלאומי, האחר הדתי או האחר הטריטוריאלי.

תחושת האמפתיה כלפי סבלו של האחר קשורה קשר הדוק עם מטרות החינוך לשלום והיא מכילה בתוכה את ההערכה (appreciation) של סבל האחר כפי שהוא חש אותו.

העלמת רצח העם הארמני מתוכנית הלימודים בהיסטוריה ומספרי הלימוד היא ביטוי לחינוך לשלום סלקטיבי שאינו רואה ראיה רחבה את הצורך בבחינת נרטיבים של קבוצות ועמים, לאו דווקא אלה הנמצאים בסכסוך אלים עם החברה הישראלית.

העלמה שיטתית ושגויה זו מבוצעת בניגוד גמור לרוח חלק ממטרות התוכניות להוראת ההיסטוריה שנכתבו בישראל מאז שנות החמישים. התוכנית הראשונה (1954) והשניה (1961) הציבו שמונה מטרות ובהן: "לטפח בתלמידים את הערכת השותפות בין העמים ... ולפתח בהם יחס של סובלנות כלפי אומות אחרות". התוכנית השלישית (1975) קובעת מטרות כמו: "הבלטת גורמים אשר עיצבו את תולדותיהם ויצירתם של עמים, טיפוח הבנה וסובלנות כלפי רגשות, מסורות ודרכי חיים של עמים אחרים".

התוכנית הרביעית (1995) מציבה גם מטרה במישור הערכי: "טיפוח אדם חושב ורתיעה מפני דוגמאטיות, צורך לפתח מנגנוני הגנה בפני שטיפות מוח או ידע מניפולטיבי, טיפוח ההכרה בצורך בבחינה ביקורתית של כל ידע וטיפוח יכולתו של הלומד להבין את עמדתו של השונה מנקודת מבטו הוא".

ממשלות ישראל השונות נקטו ביחס של התחמקות, ואפילו התכחשות, ביחס לזיכרון רצח העם הארמני, גם מסיבות פוליטיות ובהן החשש כי הדבר יעמעם את ייחודיות השואה ולקחיה ויפגע ביחסים עם טורקיה.

בנובמבר 1993 יצאה לדרך ביוזמת פרופ' יאיר אורון יוזמה להכנת תוכנית לימודים ייחודית העוסקת בהשמדת עם במאה העשרים. בינואר 1995 נפסלה תוכנית הלימודית הניסיונית "השמדת עם במאה העשרים" שבה נכלל חלק נרחב העוסק ברצח העם הארמני. לאחר מכן נכתבה תוכנית לימודים אלטרנטיבית ולקראת תשנ"ו פורסם ספר היסוד שלה "מיעוטים בהיסטוריה – הארמנים באימפריה העותומנית". הספר והתוכנית לא נכללו בתוכניות החובה של משרד החינוך לבגרות ובהמשך גוועו. גם הקריאה לשלב את רצח העם הארמני כאחד ממושגי מלחמת העולם הראשונה הנלמדים לבחינת הבגרות ברמה שטחית נענתה בשלילה על ידי משרד החינוך.

סקרים שבוצעו במהלך השנים בקרב מאות תלמידי תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות בישראל גילו כי אינם יודעים כמעט דבר על מקרי הג'נוסייד בארמנים ובצוענים. ביחס לרצח העם הארמני העידו על עצמם 86 אחוז מהנשאלים שאין להם כל ידע.

העלמת והשכחת רצח העם הארמני מתוכנית הלימודים הישראלית היא טעות היסטורית אבל גם טעות מוסרית. אין לחשוש מכך שהכללת רצח העם הארמני יפתח מחדש את הויכוח על הכללת סכסוכים אחרים בתוכנית הלימודים. ויכוחים אלה הם חלק מסדר יומה של החברה הישראלית והם ראויים. עם זאת, יש להפריד בין סכסוכים מתמשכים כמו הסכסוך הישראלי-פלשתיני לבין רצח העם הארמני שיש להכיר בו וללמד אותו.

עוד על העלמת רצח העם הארמני מתוכניות הלימודים וספרי הלימוד בהיסטוריה בישראל בספרי היסטוריה משועבדת: ניתוח ביקורתי של תוכניות הלימודים וספרי הלימוד בהיסטוריה כללית 1948 - 2006 (הוצאת מכון מופ"ת, 2008), עמ' 119 - 128

המאמר פורסם לראשונה באתר העוקץ ב-2.5.2011

2 תגובות:

jalal safia אמר/ה...

ללא המשברים האחרונים ביחסים בין ישראל וטורקיה לא הייתה עולה הצעת החוק להכיר "בשואת הארמנים", הצעתו הישנה חדשה של חיים אורון (ג'ומיס). בכל אופן, אפילו אם כנסת ישראל תכיר ברצח עם זה, דבר הרחוק מלהתקיים בעתיד הנראה לעין, זה לא יזיז כלום בעולם המוסריות !נא לא לחשוב שאני בעד הטורקים, לא אינני בעדם ולא נגדם, אבל אי אפשר להיות כל הזמן צבעוני ולזוז עם הרוח ימינה ושמאלה.

הכנסת הנושא של רצח הארמנים בהוראת ההיסטוריה מעלה שאלות לא פחות מוסריות מאשר אי-הכנסתו, איך זה ?!
1. האם ישנם ממצאים מחקרים מקצועיים אקדמיים המעידים על התרחשותו של רצח עם זה ? ואם כן, מה הם ? והאם ישנה הסכמה בין ההיסטוריונים על קיומו של רצח עם זה ?
2. האם התפקיד של מורה ההיסטוריה ללמד את האסונות שחלו באנושות, כגון רצח העם הארמני או אפילו את שואת היהודים ! זה מאוד מגוכחך כי אם נתחיל לספור אסונות אנו לא נגמור, אני תוהה מה לגבי רצח האינדיאנים ע"י ארה"ב, מחקרים מראים שנהרגו לפחות 60 מיליון אינדיאנים ע"י המתיישבים הלבנים ! אולי כדאי גם כן לכתוב תכנית לימודים על כך...
3. בשביל טיפוחו של זיכרון אנו לא זקוקים להכניס את האסונות שחלו בעולם לתכניות הלימוד בהיסטוריה, בשביל זה יש "יד ושם" !וישנם שיעורי מורשת.
4. לסיכום, תעזבו את ההיסטוריה, ותשחררו אותה "מהשיעבוד שלה",כי בלי כך נמשיך להרוס במעשה ידינו את נשמתם הטהורה של ילדינו.

אורי שני אמר/ה...

הטלוויזיה הגרמנית הפיקה סרט חדש על רצח העם הארמני, ששודר לראשונה באפריל 2010.
http://abumidian.wordpress.com/hebrew/maamarim/aghet/