23 במרץ 2010

מחשבות (עוד על הוראת ההיסטוריה)



מחשבות (על הוראת ההיסטוריה)
ביולי 2009 פרסמנו (פרופ' אייל נוה, ד"ר גדי ראונר ואני) מכתב גלוי המבקש להתריע על האופן שבו בחינות הבגרות בהיסטוריה מטפישות את התלמיד הישראלי.

המכתב הגלוי שפורסם גם בעיתון הארץ (על ידי אור קשתי) גרר תגובות לא מעטות.

זמן קצר לאחר מכן פרסמו פרופ' חנה יבלונקה (יו"ר ועדת מקצוע ההיסטוריה) ומיכאל ירון (מפמ"ר ומרכז ועדת מקצוע ההיסטוריה) מכתב תשובה שבו ביקרו אותנו.

ב-23.3.2010 פרסמה פרופ' חנה יבלונקה (באמצעות אור קשתי, ב"הארץ") דברים קשים על הוראת ההיסטוריה בישראל: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1158023.html

מעניין עתה לקרוא את דבריה (החשובים) המזכירים (ברוחם) את דברינו (כפי שפורסמו באותו מכתב גלוי בקיץ תשס"ט) ובמיוחד את תגובתו של משרד החינוך כעת.

דומה כי ראוי לשוב אל תוכנית הלימודים בהיסטוריה, אל הספרים המופקים ברוחה ובמיוחד אל אותן שאלות המנוסחות בשמה בבחינות הבגרות כדי לראות שיש בשלושתם מגמה ברורה המצביעה על הדברים שאודותם הבענו את ביקורתנו. נדמה כי ראוי שפרופ' יבלונקה תבחן כעת את בחינת הבגרות בעיניים אחרות ותוביל מגמה חדשה להוראת ההיסטוריה.

והתפתחות אחרונה: ב-21 ביולי 2010 פרסם אור קשתי ב"הארץ" כי פרופ' יבלונקה הודחה מתפקיד יו"ר וועדת המקצוע להיסטוריה במשרד החינוך.

4 תגובות:

עמוס אמר/ה...

היסטוריה זה לא מקצוע קל ללמידה ולהמון ילדים אין סבלנות לשנן את החומר, אני באופן אישי פשוט שיננתי את החומר בלי יותר מדי ענין. הרבה גם תלוי במורה, כלומר מורה טוב יכול ללמד את התלמידים אהבה למקצוע.בזמן האחרון אני יותר ויותר עד לתופעה של הגירה המונית של אקדמאים לתחום ההוראה. הדבר המדהים הוא שהרבה מתאכזבים אחר כך בגלל השכר הנמוך. אני גם עשיתי הסבת אקדמאים להוראה וקיבלתי עוד הסמכה בתחום החינוך. אני די מרוצה מהאפשרויות שנפתחו בפני, אך אני מוחה בתוקף נגד ההתנהלות של כל מערכת החינוך כי החינוך צריך להתחיל בבית בראש ובראשונה.

ido אמר/ה...

למרות הסכמתי הגורפת עם שלושת המכובדים
(קייזל,ראונר ונווה)ישנה צרימה בין מה שקרוי "המטה" לבין מה שקרוי "השטח"-
דהיינו,ישנו הבדל משמעותי בין תנאי הלימוד של מרצים באקדמיה לבין אלו של המורים בבתי הספר.

אני,בתור מורה בבית ספר תיכון ,כפוף למסגרת זמן מגבילה אשר בסופה אני אמור להראות תוצאות אשר מתבטאות בציונים.
מרווח הזמן שלי הוא מוגבל והלחץ אשר מופעל על התלמידים לקבלת ציון הוא עצום,הן מבית והן מצד החברה הישראלית.

יכול אני להסכים עם דבריהם של שלושת אנשי הספר אך,לדאבוני,עד שלא יווצר קשר בין המרצים למורים,קשר של עזרה והזדהות,אין בדבריהם של אלה ערך רב.

דר' גדי ראונר אמר/ה...

פספוסים
בפתיח נאמר שפרופ' יבלונקה פוטרה. אך במשרד החינוך מכחישים וטוענים כי היא סיימה את תפקידה במסגרת הרגילה של חילופי דמויות. מבחינתי זה היה פספוס ענק. במקום לנצל את חמש הדקות וחצי שקבלה פרופ' יבלונקה להתראיין אצל לונדון וקירשנבוים ולומר מהי הביקורת שלה כלפי לימודי היסטוריה בבית הספר ומדוע העיפו אותה מתפקידה כיו"ר ועדת המקצוע (ראה כתבה בהארץ בחודש מרץ 2010), העדיפה פרופ' יבלונקה להיסחף מרצונה מעל גלי השאלות האקדמיות של לונדון ("למה לומדים היסטוריה בבית הספר?" "כיצד מתמודדים המורים עם שם של אירוע...האם פינוי גוש קטיף או גירוש?"), שאלות חשובות שכשלעמן אך כלליות ומתאימות ליום עיון בנידון...למיטב אכזבתי לא לכך זומנה הפרופסורית לאולפן....הן המראיינים והן המרואיינת היו צריכים לנצל את ההזדמנות כדי לחשוף את הפארסה הקרויה לימוד היסטוריה בבית הספר....ולשאול את עצמם האם לומדים היסטוריה או מיתולוגיה...ומדוע לא מאפשרים להציג פרספקטיבות שונות בספרי הלימוד ולמה אין פיתוח חשיבה היסטורית בכיתה ומדוע התלמידים לומדים בעל פה כדי להצליח בבגרות, בלי לחשוב על הדברים...וכך עבר האייטם בתכנית בלי לזעזע, בלי להכעיס, יחד עם הצחוק השליו והמעצבן של פרופסור יבלונקה...ועכשיו יוצאים לפרסומות.
21 ביולי 2010
דר' גדי ראונר

אנונימי אמר/ה...

אינני מבין, מה רצו המשוררים להביע?
האם את המילים"אמרנו לכם"?
..שיהיה, אמרתם לנו ונניח וצדקתם, מה עכשיו? מי יוביל עכשיו את לימודי ההיסטוריה? ומיכאל ירון שהולך שלוב יד עם גב' יבלונקה, גם הוא הולך?
ובכלל, יתנו 9 שעות או שמבחני פיזה שהבעיה בהם היא לימודי המדעים, ממש חשובים לנושא?