"ככל שהחינוך יעיל יותר כן מתמסרים בני האדם בתשוקה גדולה יותר לאזיקים המונעים מהם להיות מה שיכולים היו להיות ומסתירים מהם את אלימותם של מנגנוני העיצוב של מה שהינם" (אילן גור-זאב, 1999: 11)

The more effective education becomes, the more people seek comfort under the fetters that prevent them from what they could have become and hide from them the violence of the mechanisms that shape what they are (Ilan Gur-Ze’ev, 1999: 11).

11 בפברואר 2010

מחשבות (על אחריות)





"אף אחד אינו יכול להישאר בתוך עצמו: אנושיות האדם, הסובייקטיביות, הם אחריות כלפי האחרים, פגיעוּת גמורה. השיבה לתוך עצמי נעשית לפנייה אין-סופית. עוד קודם לתודעה ולבחירה החופשית – לפני שהבריאה מתכנסת לכדי הווה וייצוג כדי להיות למהות – האדם מתקרב לאדם. הוא ארוּג מאחריות. בזכותה הוא קורע קרעים במהות. לא מדובר בסובייקט המקבל עליו אחריות או המתחמק מאחריות, בסובייקט מכוּנן, שמוצב כעצמו ולמען עצמו בתור זהות חופשית. מדובר בסובייקטיביות של הסובייקט – באי אדישותו לזולת, שיש לו כלפיו אחריות בלתי מוגבלת, שכן היא אינה נמדדת על פי מחויבות, אחריות, שקבלת האחריות והסירוב לקבלה מפנות אליה. מדובר באחריות כלפי האחרים, שלעברם פונה תנועת ההישנות בהתאם ל'מעיה ההומים' של הסובייקטיביות שהיא מבתרת".


עמנואל לוינס. הומניזם של האדם האחר (ירושלים: מוסד ביאליק, 2004), עמ' 128

אין תגובות: