17 במרץ 2010

פרופ' שארפ: פילוסופיה עם ילדים מעודדת סובלנות

בתמונה: פרופ' אן מרגרט שארפ בהרצאתה במכללה האקדמית אורנים בדצמבר 2009




"תוכניות לפילוסופיה עם ילדים בעולם מלמדות אותנו שניתן להקנות כלים לפיתוח אמפתיה, להבנת העולם מסביבנו ולפיתוח היכולת הדיאלוגית", אמרה פרופ' אן מרגרט שארפ, פרופסור לחינוך ומנהלת תוכנית הבוגרים של פילוסופיה לילדים באוניברסיטת מונטקלייר, ממובילות תוכניות "פילוסופיה עם ילדים" בעולם. פרופ' שארפ היתה אורחת המכללה האקדמית לחינוך אורנים בתחילת חודש דצמבר 2009. להרצאתה הגיעו עשרות סטודנטים וכן מרצים מהמכללה.
את המפגש הנחה ד"ר אריה קיזל שפגש את פרופ' שארפ במהלך כנס בעיר גרץ באוסטריה וביקש ממנה להגיע למכללת אורנים במהלך ביקור בארץ. ביקורה של שארפ בישראל התקיים בחסות "פילוסופיה לחיים – המרכז הישראלי לפילוסופיה בחינוך". במהלך הביקור היא העבירה סדנאות ליהודים וערבים בעיקר באזור המרכז ובירושלים.
פרופ' אן מרגרט שארפ היא המייסדת-השותפה של התנועה הבינלאומית לקידום חקירה פילוסופית עם ילדים (ICPIC). היא אחראית לפיתוח הפילוסופיה לילדים במדינות רבות בעולם. היא כתבה ספרים רבים, עשרות מאמרים ותוכניות לימודים. היא הקימה יחד עם אבי הפילוסופיה לילדים בעולם, פרופ' מתיו ליפמן את המכון לקידום פילוסופיה באוניברסיטת מונטקלייר בניו ג'רסי. זהו המכון הראשון והחשוב בעולם בפילוסופיה לילדים. המכון מכשיר סטודנטים לפילוסופיה לילדים (תואר ראשון, שני ושלישי) וכן מעביר השתלמויות רבות.
הפילוסופיה לילדים פותחה בסוף שנות השישים במטרה לעודד חשיבה ביקורתית אצל ילדים. גישה זו נתמכה על ידי מחקריהם של הפסיכולוגים- פילוסופים ג'ון דיואי ולב ויגוצקי שהצביעו על הצורך ללמד ילדים חשיבה כבר בבית הספר היסודי.
הרצאתה של פרופ' שארפ עסקה בהיבטים גלובאליים של תנועת הפילוסופיה לילדים. היא החלה בסקירה נרחבת של פעילותה הראשונית עם פרופ' ליפמן. במהלך פעילותם, שהחלה מעבודת שטח והסתיימה בכתיבת תיאוריה חינוכית נרחבת. היא המשיכה בפירוט התיאוריה המשלבת גישה דיאלוגית כלפי עיסוק בפילוסופיה עם ילדים. לטענתה, מעגל ה"נכסים" המופנמים במהלך ההשתתפות בקהילת חקירה מיכולות חשיבה למאפיינים כוללים או אישיותיים יותר, שאותה היא מכנה "מידות קוגניטיביות" (cognitive virtues) או "תכונות אינטלקטואליות" (intellectual traits).
"כיצד נדע שלפנינו קהילת חשיבה?" שאלה והשיבה: "כאשר המשתתפים בה מקבלים ברצון תיקונים מצד חבריהם, מסוגלים להקשיב לאחרים בתשומת לב, מסוגלים לשנות את דעותיהם לאור נימוקים מצד אחרים, מסוגלים לקחת ברצינות רעיונות של אחרים, מסוגלים לבנות על רעיונות אחרים, מסוגלים לפתח את רעיונותיהם ללא חשש מפני גערה או לעג של עמיתים, פתוחים לרעיונות חדשים, מגלים דאגה לזכותם של אחרים לבטא את דעותיהם, מסוגלים לחשוף הנחות יסוד, מגלים דאגה לעקיבות בניסוח נקודת מבט, שואלים שאלות רלוונטיות, מנסחים יחסים בין אמצעים למטרות, מראים רגישות להקשר כאשר הם דנים בהתנהגות מוסרית, מבקשים מחבריהם להביא נימוקים, דנים בסוגיות באופן הוגן ומבקשים קריטריונים.
שארפ תארה בהרצאתה כיצד הדיאלוג בקהילת חקירה חושף ומעצב תכונות חיוניות לעצם קיומו: דאגה (care) של כל משתתף לצמיחתם של משתתפים אחרים ולהגיונה של השיחה, מה שמניח פתיחות ונכונות לשנות עמדות ולהשתנות; אמון (trust) ביחס לאחרים ולעולם – בנכונותם לקבל את החשיבה ואת הפעולות של כל משתתף; אוטונומיה והערכה עצמית (self-esteem) הנובעות מן האמון של כל משתתף באחרים ובעולם. תכונות אלה ואחרות צומחות מתוך העקרונות המכוננים את אופי הדיאלוג בקהילת חקירה: סובלנות, עקביות, מבט כולל, פתיחות, תיקון עצמי, שימוש מודע בקריטריונים, רגישות להקשר וכבוד לכל המשתתפים כמקורות אפשריים לתובנות חדשות.
שארפ סבורה ש"קהילת חקירה" מתחייבת מעצם טבעה של הפילוסופיה, אך לדעתה זוהי מסגרת שאפשר ורצוי ללמד בה את כל תחומי הדעת. הרציונל החינוכי של פילוסופיה לילדים מבוסס על יצירה של "קהילה חוקרת" בכיתה. הקהילה מהווה סביבה אכפתית ותומכת בה הילדים חולקים רעיונות ביחד ומתנסים בפעילויות המבוססות על נושא הדיון. החשיבה של המשתתפים אינה מוגבלת ומוכתבת אלא ניתנת להם האפשרות להעלות שאלות משלהם על הנושא ולחקור אותו על ידי חשיבה ביחד ועל ידי התנסויות (בדרמה, אומנויות ועוד). בדרך זו הילדים לומדים: יכולות הקשבה, להתייחס לדעותיהם של אחרים, לבטא הבדלים בדעות בדרך אכפתית ולנהוג בכבוד זה לזה. מתוך העניין ומעורבות המשתתפים צומח תהליך של חקירה פילוסופית. דרך החקירה הפילוסופית הילדים לומדים: לחקור אפשרויות חדשות, לתמוך את רעיונותיהם בהוכחות, לפתח בטחון עצמי בדעותיהם ולהעריך רעיונות של אחרים.
דרך פילוסופיה לילדים מתפתחים כישורי החשיבה כמו חשיבה ביקורתית – יכולת לתת נימוקים, להצדיק דעה; חשיבה יצירתית - יכולת לקשר בין דברים, נקודות מבט שונות, בחינת תנאים שונים, הפקת רעיונות חדשים וחשיבה אכפתית - כבוד, הקשבה לאחר, הערכת רעיונות של אחרים.
בפילוסופיה לילדים מושם דגש על ערכים דמוקרטים הכוללים: סובלנות, כבוד לאחר, התייחסות רצינית לרעיונות שונים, תשומת לב לתהליכי חקירה משותפים ונכונות להקשיב לדעות אחרות. בכך, היא מעודדת בניית בסיס איתן, אשר ממנו יתפתחו התלמידים להיות אזרחים סובלניים ופעילים המודעים לזכויותיהם בחברה הדמוקרטית. כישורי החשיבה והערכים האזרחיים-חברתיים באים לידי ביטוי בשני מישורים: במישור החינוכי הניסיון הנצבר ברחבי העולם מלמד על עלייה משמעותית בהישגי התלמידים בתחומים של אוריינות (האזנה, דיבור, קריאה וכתיבה), מדעים ומתמטיקה. במישור החברתי אנו רואים תרומה לקידום השיח והסובלנות בקהילת בית הספר ומחוצה לה, בבית ובחברה.
עם סיום הרצאתה של פרופ' שארפ התקיים פאנל בהשתתפות ד"ר ג'ן גלסר לשעבר חברת סגל מכון מנדל המשמשת כיו"ר האגודה הבינלאומית לפילוסופיה לילדים, טליה בירקאן – מנהלת שותפה של המרכז הישראלי לפילוסופיה בחינוך וכן מנחה בתוכנית פילוסופיה לילדים מהמגזר הערבי אשר סיפרה על הצלחת התוכנית בעבודה עם תלמידות בכפר עיסאוויה.

ביולי 2010 הלכה לעולמה פרופ' אן שארפ. בכנס האגודה לפילוסופיה עם ילדים באוסטריה באוקטובר 2011 הוקדש מושב מיוחד לזכרה ולזכרו של פרופ' מתיו ליפמן. שניהם היו האבות המייסדים של פילוסופיה עם ילדים ברחבי העולם.

אין תגובות: