30 בנובמבר 2009

מחשבות (על אכילה וידיעה)

"הבה נחשוב מהי משמעות פעולת 'האכילה'? אכילה משמעה לקחת דברים מן העולם, להעביר אותם אל עצמי וכך לספק את הצורך שלי. המזון הזה הוא רב פנים כמובן: מדובר במזונות שאני זקוק להם כדי לשרוד, אבל גם בצרכים מגוונים אחרים: יחסים עם בני אדם, ספרים, נופים וכדומה. פעולת הידיעה הפוכה בתכלית ההיפוך מפעולת האכילה. אין מדובר בשום אופן בנטילה לעצמך, בהשתלטות, אלא בהרפיית האחיזה, בשכחת עצמך, בתנועה שמתחילים בכל פעם מחדש לעבר האחרות ולעבר מה שזר ליודע. אדגים את דבריי. הכרת אדם משמעותה, ראשית כול, קבלת המסתורין הבלתי ניתן לצמצום שלו, אותו חלק שעתיד להישאר תמיד לא ידוע לי. אין זה דבר של מה בכך. משמעה לגשת אליו בתום לב, בסקרנות וללא אינטרסים, בדרך המחייבת אותי להותיר לו מקום כך שיוכל להתפתח ביחסים בינינו. אתה רואה כעת שאכילה היא מעשה מתחום הנטילה והלקיחה, ואילו הידיעה וההכרה הן מתחום הנתינה".

ז'יל ברנהיים, מתוך: הרב והקרדינל. ז'יל ברנהיים ופיליפ ברבראן, דיאלוג יהודי-נוצרי בן זמננו. בהנחיית ז'אן-פרנסואה מונדו. הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2009, עמ' 53

אין תגובות: