"ככל שהחינוך יעיל יותר כן מתמסרים בני האדם בתשוקה גדולה יותר לאזיקים המונעים מהם להיות מה שיכולים היו להיות ומסתירים מהם את אלימותם של מנגנוני העיצוב של מה שהינם" (אילן גור-זאב, 1999: 11)

The more effective education becomes, the more people seek comfort under the fetters that prevent them from what they could have become and hide from them the violence of the mechanisms that shape what they are (Ilan Gur-Ze’ev, 1999: 11).

21 ביולי 2011

לחזק את המורים החדשים כחלק מרפורמות החינוך

http://www.sxc.hu/photo/1193228


מאת אריה קיזל


רפורמות אופק חדש ועוז לתמורה מכילות בתוכן מרכיבים חשובים ומשמעותיים לקידום מעמד המורה והתמקצעות ההוראה ועיקרן הרחבת שעות העבודה של המורים בתמורה לתוספת משמעותית בשכר. הרפורמות מאפשרות למורים להיות מוצגים בציבור כ"עובדים קשה ומתוגמלים יפה ובצדק" ולהסיר מהם את כתם חובבי החופשות וימי העבודה הקצרים.

זו ההזדמנות של שני ארגוני המורים וראשי משרד החינוך לשים קץ לשיח הקורבנוּת המגזרי שאפיין את המורים בעשורים האחרונים כאשר הפכו את עצמם לצלובי החברה הישראלית וקורבנותיה.

זו ההזדמנות ליצור נרטיב חדש שבמרכזו הפיכת המורים ממגזר פאסיבי ומתבכיין אשר טוען כי הוא גם לא מתוגמל וגם "עובד קשה" למגזר אקטיבי ואטרקטיבי כאחד. על משרד החינוך וארגוני המורים לשנות את שיח "קורבנותם – אומנותם" לשיח של תיקון ושל בנייה וליצור מנהיגות פדגוגית אשר תוביל את החינוך.

לצד השקעות הענק הצפויות והברוכות במערכת החינוך בשנים הקרובות יש לאמץ את ההמלצות הבאות החסרות ברפורמות:

העצמת מנהלי בתי הספר היסודיים והורדת דרגי הפיקוח הכפולים (משרד החינוך והרשויות המקומיות) תוך יצירת אפשרות לפלורליזם ניהולי על בסיס קהילתי, מקומי ומגזרי. מנהלי בתי הספר הם המנהיגים החינוכיים המשמעותיים ביותר במערכת ויש להעמידם במרכז ההובלה של הארגונים החינוכיים שלהם.

• מסלול מיון מיוחד למעוניינים להצטרף למקצוע ההוראה שבמרכזו בדיקת הכשירות הערכית והמגויסות הציבורית לצד תגמול למצטרפים בדמות מלגות מלאות לכל שנות הלימודים במסלולי החינוך באוניברסיטאות ובמכללות לחינוך תוך התחייבות שלהם להיות מועסקים חמש שנים כמורים פעילים.

• מהלך לאומי בן חמש שנים תחת הכותרת חממה לאומית לחינוך אשר במהלכו כל מורה חדש בישראל יזכה לעידוד כספי (בדמות תוספת משמעותית במשכורת והפחתה של 20 אחוז בשעות ההוראה לצרכי המשך ההתמחות בבית הספר). במהלך אותן שנים יוגדרו המורים החדשים כמתמחים כבמקצוע הרפואה ורק לאחר השלמת מהלך ההתמחות (בתשלום מלא) יהפכו להיות מורה מומחה. למשלימי כל המהלך הלאומי יש להעניק תואר שני בחינוך במימון מלא דרך מלגה מטעם המדינה תוך התחייבות מצידם למספר שנות הוראה בבתי ספר סוציו אקונומיים בינוניים עד נמוכים.

• בכל בית ספר יש למנות רכז מורים חדשים ושיפור ההוראה במשרה מלאה שמטרתו להעניק תמיכה במהלך שנות ההתמחות למורים חדשים. במקביל יש להקים מכון לאומי למורים החדשים בישראל אשר ירכז את הידע הנצבר בתחום זה בארץ ובעולם ויעניק תמיכה משמעותית למורים החדשים שרבים מהם נשחקים ונפלטים בתחילת דרכם. הענקת דגש לטיפוח המורים החדשים יהיה מהלך משלים להקמתו של מכון אבני ראשה כמכון מנהיגות בית ספרית (לצורך הכשרת מנהלי בתי הספר בישראל). בהקמתו של המכון הלאומי למורים חדשים אפשר להסתייע בידע המצטבר במכון מנדל למנהיגות חינוכית הפועל בישראל מזה כעשרים שנה וכן במחקר האקדמי הנוגע למורים טירונים בעולם ובארץ.

• על מערכת החינוך להקטין באופן משמעותי את מערכת המבחנים הפנימית והחיצונית, הישראלית והבינלאומית, החונקת את המערכת ולאפשר את קיום הרוח החינוכית המאפשרת את צמיחתם של מחנכים ולא רק מורים המכשירים להצלחה בבחינות.

מהלך לאומי שיביא למסלול חדש לקליטת מורים חדשים – שיהיה ממיין וסלקטיבי – לצד טיפוחן של קהילות מורים חדשים שיהיו מתמחות (בדרך למומחיות) יעניק תנופה חדשה למקצוע ההוראה. צעדים אלה חשובים יותר מבונוסים למורים המביאים את תלמידיהם להצלחת בבחינות הבגרות המפוקפקות.

המאמר פורסם ב TheMarker     
(21.7.2011, עמ' 21)

אין תגובות: