"ככל שהחינוך יעיל יותר כן מתמסרים בני האדם בתשוקה גדולה יותר לאזיקים המונעים מהם להיות מה שיכולים היו להיות ומסתירים מהם את אלימותם של מנגנוני העיצוב של מה שהינם" (אילן גור-זאב, 1999: 11)

The more effective education becomes, the more people seek comfort under the fetters that prevent them from what they could have become and hide from them the violence of the mechanisms that shape what they are (Ilan Gur-Ze’ev, 1999: 11).

3 בדצמבר 2013

כזב "קיצור החופש הגדול"


תודה למערכת "הארץ" שלא התפתתה ללכת שולל אחר מסע הפירסום הכוזב אודות "קיצור החופש הגדול". תודה ש"הארץ" הבהיר, מהרגע הראשון, כי מדובר בקייטנות לא ברורות ולא מתוכננות (עדיין) במהלך החופשה. זה אילתור פוליטי למטרות פוליטיות עבור מפלגה פוליטית.
חשיבותן של קייטנות אלה מוטל בספק עדיין במיוחד לנוכח העובדה שהן משרתות את הנרטיב הבלתי נסבל של הורים המקבלים בהכנעה את שעות העבודה הארוכות ואת הצורך שלהם לעמוד בנטל הכלכלי (המלחיץ והלוחץ).
נטל זה הופך את הילדים לטורח ו"אחזקתם" לפיכך הפך לצורך ולא לרצון. אל תוך הנרטיב הזה נכנסו פוליטיקאים הסוחרים באופן ציני בילדים והורים אשר משתוקקים לקצת שקט. לא פלא לפיכך שהאחריות מתורגמת לסחורה כלכלית אשר ניתן להוזילה
במשחק הנטל הפכו הילדים לקולות מושתקים והחופשה שלהם נדרסה תחת כזב אי חשיבות החופשה כמעשה חינוכי. המסגרת (וכמובן תקציבה הנדרש להיות נמוך כחלק מיחסי הכוח הכלכליים) הפכה לעיקר העיקרים ולא הצרכים של הילדים שזקוקים בעיקר להוריהם ובמיוחד לחופש. כן, לחופש בתום שנת הלימודים. חופש כזה, בלתי מתווך ובלתי מאורגן, שבו אפשר ללמוד עוד משהו על עצמם ועל חייהם.

פורסם במדור המכתבים של עיתון הארץ, 6.12.2013


2 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

אמנם כן, הילדים זקוקים לחופש, אבל אני זוכרת שאפילו כילדה (שלא הלכה לקייטנות כי לא היה כסף) חשבתי שהחופש ארוך מדי. חופש של חודש או חודש וחצי הוא די והותר, ואני חושבת שצריך לתת צ׳אנס למהלך של שר החינוך.

דידי אמר/ה...

אפשר לענות על כל מהלך כציני ופוליטי אך נראה לי שזו "נגיסה" ראשונה וברוכה ברעיון הקלוקל של חופש גדול. לנגיסה זו יתוספו עוד רבות עם השנים ולפתע יראה לנו טבעי שבקיץ כל עם ישראל מצוי בחופשה של שלושה שבועות. סבירה, חביבה, לא ממוטטת כלכלית ובהחלט נותנת כוח לשנה חדשה של עשייה והתקדמות.