"ככל שהחינוך יעיל יותר כן מתמסרים בני האדם בתשוקה גדולה יותר לאזיקים המונעים מהם להיות מה שיכולים היו להיות ומסתירים מהם את אלימותם של מנגנוני העיצוב של מה שהינם" (אילן גור-זאב, 1999: 11)

The more effective education becomes, the more people seek comfort under the fetters that prevent them from what they could have become and hide from them the violence of the mechanisms that shape what they are (Ilan Gur-Ze’ev, 1999: 11).

4 במרץ 2014

מיזהר סמילנסקי לס. יזהר




ניצה בן ארי מביאה למדף הישראלי ניסיון לפענח את אחד מכתבי החידה המעניינים של הספרות העברית – ס. יזהר. בספרה הראשון, מתוך שניים (אשר השני בהם טרם ראה אור), היא כותבת באהבה, אבל גם בזהירות מתבקשת, אודות הדמות האיקונית, אחד מחשובי הסופרים בישראל: צבר, מפקד ב"הגנה", קצין במלחמת השחרור, חבר כנסת, מורה ומרצה משפיע ולעתים גם פורץ דרך ברעיונותיו וסופר עטור פרסים.
בספרה החדש ס. יזהר: סיפור חיים (כרך ראשון) שיצא בהוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב מביאה ניצה בן ארי מונוגרפיה שבמסגרתה היא מתארת את עשרים ושתיים השנים הראשונות לחייו. מלאכת הכתיבה השוטפת והרהוטה מתחקה אחר יומנים, מכתבים, עדויות בני משפחה וחברים. בסיוע ספריו וסיפוריו מתגלה סמילנסקי כצעיר בודד ושונה, המתבונן מן הצד ויודע, משחר נעוריו, שכל מה שהוא רוצה הוא לחטוא בכתיבה ולכתוב נכון. הסיפור המתגלגל על פני 468 עמודים לא מביא את "הצבר" בה' הידיעה וגם לא את "הנסיך" אלא נער עני ובודד עד לכאב. הכרך שלפנינו מציע לקורא את סיפורן של השנים שבהן גדל סמילנסקי, בבית הגידול שלו ובאנשים הגדולים והקשים שביניהם גדל. הוא מתאר את התהליך שבו הוא התפתח ואת המעבר מיזהר סמילנסקי הנער לס. יזהר מחבר "אפרים חוזר לאספספת".
בן ארי היא מתרגמת, עורכת וחוקרת ספרות ותרגום באוניברסיטת תל אביב. היא תרגמה יצירות רבות מגרמנית, אנגלית, צרפתית ואיטלקית וביניהן פאוסט של גתה וזכתה בפרס טשרניחובסקי לתרגום. היא כתבה על עיצבו הזהות הלאומית באמצעות ספרות בספרה החשוב דיכוי האירוטיקה: צנזורה וצנזורה-עצמית בספרית העברית 1930 – 1980 שיצא לאור ב-2006.
בן ארי הכירה את יזהר היכרות אישית ומקצועית מעמיקה אשר העניקה לה תנאי פתיחה ליציאה למסע המעמיק שעשתה אליו וממנו אלינו. היא היתה העורכת של ס. יזהר בהוצאת זמורה-ביתן דביר וליוותה את פרץ ארבע היצירות האחרונות שכתב: מלקומיה יפהפיה, צדדיים, אצל הים וגילוי אליהו. היא גם ערכה את המפעל העצום ליום הולדתו השמונים שכלל הפקה מחודשת וחגיגית של כל כתביו וכרך מיוחד שנקבע דברים ליזהר. ידידותה עם יזהר ועם משפחתו העמיקה כאשר היתה מאוחר יותר לאשת בנו הבכור, ישראל.
לצורך כתיבתה של המונוגרפיה הנוכחית היא הסתייעה, בנוסף לשיחותיה עם יזהר, במאות מכתבים, מסמכים, בראיונות עם חברים ובני משפחה, באגדות משפחתיות, בכתביו של יזהר (גם כאלה שלא פורסמו), ביומנים של נעמי, אשתו של יזהר, ובסיפורים שכתבה על סמך היומנים. מלאכת הרכבה זו בוצעה ברגישות כדי לנסות ולהגיע, בחשיפה לעתים קשה, אל האיש. לא אל הסופר הדגול ביקשה המחברת להגיע אלא אל האדם רב הסתירות והתעלומות מאחוריו. היא ביקשה להגיע אל האיש המאוד פרטי ובאמצעותו לשאלות הנוקבות המלוות את קיומנו העברי/הישראלי עד היום, לציונות, לערבים, אבל גם ל"אהבה", לנשים. בכרך הראשון, המתאר את שני העשורים הראשונים של חייו, טמון גרעין ניסיון ההבנה של הדמות שריתקה רבים כל כך מקוראיו וגם מתלמידיו.
בתחילת הספר מבצעת בן ארי תהליך קצר של שיתוף הקוראים במלאכת כתיבת הספר אשר היא מתלבטת בהגדרתו. "האם חיבור זה הוא מונוגרפיה? ביוגרפיה? בדיון?". היא מספרת כי באיסוף החומר ובעיבודו עסקה יחד עם בעלה, ישראל סמילנסקי, בכורו של ס. יזהר, הבקיא בקורות חיי אביו ובקיא מאין כמוהו בכתביו. היא גם מתארת בכנות את הדרך שבה קשרה סיפור לסיפור, אגדה לאגדה, מכתב למכתב, בניסיון המעניין להעניק ליזהר את הכבוד הביוגרפי ולקורא את ההבנה הביוגרפית. הכתיבה המשולבת הזו מעניקה לספר הייחודי הזה לא רק אמינות אלא גם עומק בהיותו נטוע בתוך הכתבים, בתוך המסמכים וכל זאת תוך שימוש לא מועט בהערות שוליים אשר הן כשלעצמן מרתקות ומספקות הצצה למלאכת החקר המקיפה שבוצעה לקראת כתיבת הטקסט הסופי. הספר השני, לכשיצא, יאפשר הבנה של הדמות המלאה, זו שהכרנו לאחר שס. יזהר נולד והפך לחלק מעולמנו.

אין תגובות: