שובו של פטריק מודיאנו

שני ספרים של זוכה פרס נובל לספרות (לשנת 2014) פטריק מודיאנו יצאו לאחרונה לאור בהוצאת אחוזת בית תחת הכותרת "בבית הקפה של הנעורים האבודים" (שכולל גם את הספר "עשבי הלילה").

הספרים תורגמו על ידי ניר רצ'קובסקי שגם כתב אחרית דבר מעניינת במיוחד שבה הוא פותח בכך שמאז סוף שנות השמונים תורגמו לעברית רק שני רומנים והאחרון שבהם, "מותק קטנה", ראה אור לפני יותר מעשור. כך הציבור הישראלי איבד קשר עם הסופר שכתב ופרסם בקביעות בקצב של רומן אחד מדי שנתיים. בין ספריו שתורגמו לעברית "רחוב החנויות האפלות" (עם עובד, 1979), "משמר הלילה" (זמורה, ביתן ומודן, 1981) ו"מה קורה לדורה ברודר" (זמורה ביתן, 1998).

באחרית הדבר מנסה רצ'קובסקי לגשר על הנתק ולמקם את הרומנים בהקשר הכללי של הסופר הצרפתי שממוקם היטב בליבה של פריז ואשר תקופת הכיבוש הגרמני ושיתוף הפעולה של הצרפתים עם הנאצים וחלקם ברדיפת היהודים מעסיקים אותו לכל אורך יצירתו.

מודיאנו שחזר לגור ברובע השישי בעת נעוריו שב לפריז שוב ושוב בספריו. זוהי פריז של שנות השישים לפני מהפכת הסטודנטים (1968) המתוארת בשני הרומנים שלפנינו.

בשני הרומנים הללו שוררת התלישות. בבית הקפה של הנעורים האבודים ממקם מודיאנו את הגיבורים שלו מהם צעירים תועים, תלושים וחלקם אנשי שוליים בשכונה של פריז שהשתנתה ללא הכר מאז ועד היום. האזור ההוא, בין הרובע הלטיני, גני לוקסמבורג והנהר הוא הבסיס של אותו אתר שבו הם נפגשים, בבית הקפה, שבו הם מחפשים את עצמם. במרכזו עומדת חידת היעלמותה של צעירה, לוקי. הרומן מסופר מארבע נקודות מבט: של אחד מאורחי בית הקפה שבו בילתה אותה צעירה; של בלש פרטי הנשכר לפענח; של לוקי ושל בעלה. הספר אוחז וחובק באווירה המיוחדת של בית הקפה ושל היושבים שלו.

את הרומן השני פרסם מודיאנו ב-2012 ובו הוא ממקם את הסיפור ביחס למאורע היסטורי ספציפי – פרשת בן ברקה, מנהיג אופוזיציה מרוקאי ומתנגד לשלטונו של המלך חסן השני שנחטף בשדרות סן ז'רמן ב-1965 ונרצח בנסיבות שאינן ברורות.

הספר (הספרים) שלפנינו הוא חוויה של ממש למי שפריז אהובה עליו ובמיוחד למי שמכיר היטב את הרחובות, את הסמטאות, את בתי הקפה ואת הרגישות של העיר ההיא. כדי להקל על אותם חובבי פריז ואחרים מצרף רצ'קובסקי מפתח של שמות המקומות המקוריים כדי להקל על ההתמצאות ואת ההתחברות בין הסיפור לבין המציאות.