בשביל חברה טובה יותר, למדו פילוסופיה בתיכון

עמיר פריימן, מנכ"ל המועצה לרוח האדם בחינוך תרגם לעברית ועיבד את המאמר הבא
http://www.huffingtonpost.com/mike-shammas/for-a-better-society-teac_b_2356718.html?utm_hp_ref=tw

בשביל חברה טובה יותר, למדו פילוסופיה בתיכון

למרות שחברה דמוקרטית לא יכולה לתפקד אם אזרחיה אינם מסוגלים להתדיין בצורה רציונלית, אין רציונליות בפוליטיקה הישראלית. אנחנו תוקפים את אויבינו הפוליטיים בדעות נחרצות ובזעם צדקני. מרירות מכוערת משתלטת על הכול. בינתיים, לאט אבל בבטחה, ארצנו מאבדת עצמה לדעת.

נראה לי שהשיח הפוליטי הבלתי-יעיל הזה, שנובע מביטחון הברזל שלנו בדעותינו, הוא הבעיה הדחופה ביותר בפני ישראל של המאה ה-21. למען האמת, זהו משבר. כיוון שבלי היכולת לנהל דיאלוג יעיל, איננו יכולים לפתור את האתגרים הגדולים שלפנינו, או אפילו את הקטנים שבהם.

וכאן עולה השאלה: איך נוכל לפתור את המשבר הזה? כיוון שהיכולת להתדיין מחייבת יכולת לחשוב, נראה לי שהתשובה נמצאת בפילוסופיה.

למה פילוסופיה? כיוון שלימוד פילוסופיה, "אהבת האמת", מעצב ומזין מוחות שמסוגלים לחשוב, מוחות שמסוגלים – כפי שטען אריסטו – לפתח מחשבה מבלי לקבל אותה... אכן, פילוסופיה יכולה לעזור לנו מאוד בהפחתת הכעס, שצומח כמו גידול ממאיר בישראל. הכלי הזה קיים הן במחשבה המערבית והן במזרחית – בהזמנה הסטואית לקבל את ההווה כפי שהוא, במדיטציה הבודהיסטית, וקריאה של ההומניסטים לתבונה, בציוויים המוחלטים של קאנט. פילוסופיה יכולה לעזור לנו לטפח מידות טובות כי, כפי שאמר סוקרטס, "ידע הוא מידות טובות".

למרות המעלות של חשיבה פילוסופית, אנחנו לא מטפחים חשיבה כזו בילדינו. למעשה, פילוסופיה נעדרת כמעט לגמרי מבתי הספר בישראל...

...מהו צדק? מהי אמת? למה בני אדם סובלים? האם יש חיים אחרי המוות? אלו הן השאלות שילדים שואלים את הוריהם, השאלות שמפחידות אותנו יותר מכל, ואולי בגלל פחד זה איננו נוגעים בהן כשאנחנו מתבגרים.

אני חושב שזו טעות חמורה. עלינו לעסוק בשאלות אלו. כיוון שהודות ללימודי הפילוסופיה פחת פחדי מפניהן. אני לא נרתע עוד מהגות במוות (תודה לאפיקורוס) או למוסר (תודה לקאנט) או לחוסר מזל (תודה לאפיקטטוס). בנוסף לכך, גיליתי כי כעס – הן בפוליטיקה והן בחיי היומיום – הוא ברובו תגובה לפחד, ושניתן להפחית את הפחד הזה בצורה דרסטית באמצעות ההגות וההתבוננות שמטפחת הפילוסופיה.

איני מבין מדוע לא מלמדים פילוסופיה בבתי ספר תיכוניים. אולי הנושא נראה איזוטרי או יומרני מדי. אולי קיים חשש שפילוסופיה עלולה לגעת בשאלות מהסוג שהדת מתיימרת להשיב עליהן – "איך על האדם לחיות", "איך על האדם למות", וכדומה. אולי חלק מההורים מרגישים לא בנוח עם הרעיון שילדיהם יקבלו תשובות ל"שאלות הגדולות" מסוקרטס ואפלטון, כמו גם מהרמב"ם ומבובר.

אין סיבה לחשש זה. ככלל, פילוסופיה לא מייתרת את הדת; היא רק קוראת לנו לפתוח את ראשינו כדי שנוכל להבין את העולם. היא מעודדת אותנו לבחון אפשרויות שונות (בניגוד לפוליטיקאים שלנו), ולקבל רק את האפשרות שמתאימה להיגיון הטבוע בנו... למעשה, חשיפה של ילדינו לפילוסופיה תלמד אותם איך להגיב לבעיות בצורה חוקרת ולא כועסת – רעיון שהילדים בכנסת עדיין לא למדו.