מאת אריה
קיזל
משרד החינוך מתפאר במודעות בעיתונות ב"ספר מבית הספר– התכנית להשאלת ספרי לימוד" וקובע שלושה יתרונות לתוכנית: "הקלה בנטל –
חיסכון של מאות שקלים לכל תלמיד מדי שנה. סוף להתרוצצויות בחודשי הקיץ לצורך רכישת
ספרים ומתן הזדמנות שווה לכל תלמיד לפתוח את שנת הלימודים עם 'סל ספרים'
מלא".
השיווק הפרסומי של פרויקט השאלת הספרים אשר משרד החינוך
התמהמה מזה שנים בהפעלתו מסתיר מעיני ההורים את העיקר. חינוך עניינו לא רק הנוחות
של ההורים (גם זו הכלכלית) אלא בעיקר התכנים והמיומנויות הנלמדים בבית הספר. לא פלא ששוב
נגרר משרד החינוך אחרי שיח כלכלי העוסק בחסכון (חשוב כשלעצמו) של מאות שקלים בשנה
להורים במקום לעסוק בגורם החשוב ביותר והוא תכני הלימוד ודרכי ההוראה והצורך
בעדכונם התמידי.
פרויקט השאלת ספרי לימוד מתעלם ובעיקר מעלים מעיני כולנו
את השיח החשוב שצריך להתפתח בישראל על אופי ותכני תהליכי הלמידה וההוראה בבית
הספר. שיח זה אינו רק ענין כלכלי ואסור שיהיה בן ערובה, אפילו לא בידי המחאה
החברתית. התכנים שהתלמידים לומדים בבית הספר הישראלי צריכים להיות עדכניים
ומעודכנים ואסור שיתקבעו בספרי לימוד מיושנים שיהיו מרופטים ויועברו מיד ליד בבתי
הספר ואשר אסור יהיה עתה להחליפם לעיתים קרובות בגלל גורם אחד – חיסכון בכסף.
החשש הכבד הוא מכך שעקב פרויקט השאלת ספרי לימוד יירכשו
על ידי חלק מבתי הספר לאורך שנים ספרי לימוד אשר לא רק ימלאו את המחסנים של בתי
הספר אלא גם יהיו בשימוש התלמידים ולא ניתן יהיה להחליפם בגלל כללים כאלה ואחרים.
הדינמיות החיובית של כתיבת והחלפת ספרי לימוד יוצרת בתוכה
תנועה של תכנים ומונעת קפאון בחומר הנלמד. ברור שדינמיות זו אינה בראש מעייני
ההורים העסוקים בנטל הכלכלי המוטל עליהם. מדאיג כי היא אינה מעסיקה את משרד החינוך
המבקש להצטייר כמקל בעומס של ההורים. עם זאת, דינמיות זו היא הדבר החשוב ביותר בכל
הקשור לתלמידנו. הרי לא שכחנו שמטרת הספרים ומטרת בית הספר הם להשביח את התהליך
הכיתתי סביב הטקסטים אשר נמצאים בשירות התלמיד ומורהו. צמצום השיח הציבורי החינוכי
רק לסוגיות כלכליות מצמצם את העיסוק ואת החשיבות שיש לתת לתהליך החינוכי ובמרכזו
גם לסוג הטקסט ורמתו.
אמנם השיח התקשורתי מבליט תמיד, שוב ושוב, את העובדה
שהוצאות ספרים מסוימות מחליפות לצערנו מספר עמודים בספר הלימוד ומוציאות אותו שוב
לשוק בהוצאה מחודשת. ניתן להילחם בנוהג פסול זו ואולם זו תמונה חלקית והצגה שטחית
של המציאות הנוגעת לתכני ספרי הלימוד.
לטובת כולנו, הורים, מורים ותלמידים, מומלץ שאחת למספר
שנים יתעדכנו תוכניות הלימודים ובעקבותיהם גם ספרי הלימוד ויכילו תכנים מעודכנים
הכוללים גם אמצעי הוראה מסוגים שונים (כמו נתונים חדשים או תמונות וגרפים) אשר
ניתן לקיים אודותיהם דיונים פתוחים בשיעורים.
התפיסה הרואה את בית הספר רק כמוסד כלכלי, כשוק של תחרות
ומדדי הערכה ומדידה (כפי שחושב ראש עיריית ירושלים וכמוהו גם אחרים) היא תפיסה
המרדדת את התהליכים החשובים שאמורים להתרחש בבית הספר. ספר הלימוד, במיוחד היום,
צריך להוות אלטרנטיבה משמעותית לערוצים המסחריים הוא יכול להיות אחד מהגורמים המובילים שיעורים
טובים ולהיות בבחינת טקסט מתחדש, חי ודינמי.
ניתן וצריך למצוא דרכים טובות יותר להקל על ההורים בישראל.
חיסכון של מאות שקלים בשנה (שניתן היה לסבסדו) לא שקול למצב המדאיג שבו טקסטים יתקבעו
לאורך שנים ויהיו לא אטרקטיביים. על משרד החינוך להשקיע את מאמציו הרבים בהפיכת
ספרי הלימוד במדינת ישראל לספרים דיגיטליים דינמיים בדרך שתאפשר לראות בטקסטים מרכיב
מרכזי בתהליכי ההוראה והלמידה.
3 תגובות:
שלום אריה
בהחלט מסכים. הספרים הדיגיטליים, מעבר להיותם הכלי המועדף בעיניי ללימוד דינמי, הם כלי המאפשר לשנות תכנים באופן מהיר וגמיש בהרבה מספרי הנייר, שייעלמו לדעתי בקרוב מן העולם. ברצוני להוסיף עוד שתי פנים חשובות לעדיפותו של הספר הדיגיטלי, אם כי הן משניות לעיקר שהוא הדינמיות המתאפשרת באמצעותו. הפן האחד הוא עלותו הכלכלית והשני הוא הפחתתו של העומס הפיזי המוטל על התלמיד. דרך אגב, באמצע מרץ שנה זו, כתבתי מאמרון בנושא, בשלובים, הרשת החברתית לאנשי חינוך. http://shluvim.macam.ac.il/pg/news/yoramorad/read/47024/---
שלום אריה
בהחלט מסכים. הספרים הדיגיטליים, מעבר להיותם הכלי המועדף בעיניי ללימוד דינמי, הם כלי המאפשר לשנות תכנים באופן מהיר וגמיש בהרבה מספרי הנייר, שייעלמו לדעתי בקרוב מן העולם. ברצוני להוסיף עוד שתי פנים חשובות לעדיפותו של הספר הדיגיטלי, אם כי הן משניות לעיקר שהוא הדינמיות המתאפשרת באמצעותו. הפן האחד הוא עלותו הכלכלית והשני הוא הפחתתו של העומס הפיזי המוטל על התלמיד. דרך אגב, באמצע מרץ שנה זו, כתבתי מאמרון בנושא, בשלובים, הרשת החברתית לאנשי חינוך. http://shluvim.macam.ac.il/pg/news/yoramorad/read/47024/---
אני מסכים שספרי לימוד אינם רק ענין של כסף וכלכלה, אלא גם מיזם חברתי קהילתי שוויוני. אם יש פרויקט לימודי חדש תמיד אפשר להוסיף עוד ספר(מכיוון שיהיה מלאי של ספרים ולא תידרש מכירה נוספת בכל שנה מצד אחד, ומצד שני יהיה כסף בקופת השאלת הספרים לתוכניות נוספות וחדשות. לגבי למידה דינאמית - כבר כיום זה קורה. רוב הכיתות מתוקשבות וגרפים תמונות מצגות ונושאים נוספים מועברים באופן אינטרנטי בכיתה.
הכתבה נראית צרה ומגמתית. הרי העושק של הוצאות הספרים הוא בל יתואר. איך יתכן שספרי קריאה עבי כרס מוכרים 4 ב100 וספרי מתמטיקה באותו עובי ומשקל נמכרים ב110 ש"ח?! ההורים במערכת החינוך מנוצלים במישור הכלכלי (גם סל התרבות והרכישה "מרצון") ואת החינוך לצינעת לכת, שימוש חוזר, שמירה על רכוש ציבורי ואיכפתיות קהילתית - הילדים מפסידים.
גם זה חלק מהאלימות - ספר ישן צריך לזרוק...לא עוד! מה שעיניין את כיתה ז' השנה יעניין את כיתה ז' של השנה הבאה. אולי מי שישתעמם יהיה המורה - מה שיחייב אותו למענו להיות יצירתי! משרד החינוך צריך להעביר חוק ספרים שיחייב את כל בתי הספר לעבור לשיטה זו.משבכל בתי הספר יהיו ספרים פיסיים או דיגיטליים אזי כל נושא ספרי הלימוד יהיה חינם!!
הוסף רשומת תגובה