"ככל שהחינוך יעיל יותר כן מתמסרים בני האדם בתשוקה גדולה יותר לאזיקים המונעים מהם להיות מה שיכולים היו להיות ומסתירים מהם את אלימותם של מנגנוני העיצוב של מה שהינם" (אילן גור-זאב, 1999: 11)

The more effective education becomes, the more people seek comfort under the fetters that prevent them from what they could have become and hide from them the violence of the mechanisms that shape what they are (Ilan Gur-Ze’ev, 1999: 11).

23 בספטמבר 2010

הרחוק נהיה קרוב מאת פרופ' עוז אלמוג



הדור שלי גילה בתדהמה את נופי המזרח הרחוק ודרום אמריקה, ורשם יומני מסע כדי לספר לעצמו ולהורים.

הילדים שלנו אינם נפעמים ממה שכבר ראו בטלוויזיה ובאינטרנט, ובמצלמות הכיס הדיגיטאליות שלהם מנציחים בעיקר חברים ודָאחְקות.

הם לא מתרגשים, כי הרחוק נהיה קרוב.



הדור שלי נפרד מהמשפחה לשנה, שלח גלויות ומכתבים, והתקשר הביתה פעם בחודש בשיחת גוביינא יקרה.

הילדים שלנו לא ממש עוזבים את הקן, כי יש להם סלולארי צמוד ואינטרנט בכל פינה ומסעדה.

הם לא מתגעגעים, כי הרחוק נהיה קרוב.



הדור שלי השאיר עצות כלליות ודרישות-שלום לחברים, בספרי המטיילים בשגרירויות ישראל ובקונסוליות.

הילדים שלנו מסמסים, מתקשרים ומייעצים זה לזה פעמיים ביום בפייסבוק ובסקייפ.

הם לא מתנתקים, כי הרחוק נהיה קרוב.



הדור שלי יצא למסע-אישי במדינות נידחות ופגש אוכלוסיות פרימיטיביות, שקיבלו אותו בחיוך רחב ותימהון.

הילדים שלנו מתניידים בלהקות, באוטובוסים ובמטוסים ממוזגים, בין אתרי תיירות שהתמסחרו ובתי חב"ד מאובזרים.

הם לא מסיירים, כי הרחוק נהיה קרוב.



הדור שלי חסך לטיול הגדול כדי לקנות מזכרות שבטיות מבמבוק ועץ מגולף, רקמות יד ותמונות על נייר אורז.

הילדים שלנו מכירים בעל פה את כל מוצרי השאנטי ואת כספיהם וכספי הוריהם מייעדים בעיקר למותגי לבוש מזויפים ותואמי אייפון.

הם לא חוסכים, כי הרחוק נהיה קרוב.


הדור שלי קרא את "מדריכי שרוכי הנעל" באנגלית, ולמד את המסלול בעל פה, כמו במבצע צבאי.

הילדים שלנו מתעניינים יותר בנרגילות, סמים ואלכוהול מאשר במפות, היסטוריה ותרבות.

הם לא מסתקרנים, כי הרחוק נהיה קרוב.



כשהיינו צעירים העולם היה רחב ומסתורי, אבל נתיבי חיינו היו ברורים. כמה מוזר ועצוב שבעולם שבו הכול כל כך קרוב, ילדינו הולכים לאיבוד.


3 תגובות:

חגית מישר טל אמר/ה...

בהשראת הדור של היום אסכם ואומר:

like!!!

איציק אמר/ה...

הכל יפה ונכון, פרט למסקנה.
הלוואי שהם היו אבודים. הם יודעים בדיוק מה יהיו בגיל ארבעים, וזה עצוב כמו שזה נשמע.
הם לומדים במגמות והסללות כבר מכיתה ז' וכל חייהם סלולים.
הם מעריצים את ההורים שלהם, שהם מודל לחיקוי עבורם.
כל מי שהיה פעם בן 17 ועוד זוכר מה זה אמור להיות יתחלחל מחוסר הרצון שלהם לשנות משהו, למרוד ולשנות את החברה בה הם חיים.
איציק

ינון אמר/ה...

כמה מוזר ועצוב שאנשים מבוגרים תמיד נשמעים כמו אנשים מבוגרים, והם אפילו לא מודעים לעצמם.