"ככל שהחינוך יעיל יותר כן מתמסרים בני האדם בתשוקה גדולה יותר לאזיקים המונעים מהם להיות מה שיכולים היו להיות ומסתירים מהם את אלימותם של מנגנוני העיצוב של מה שהינם" (אילן גור-זאב, 1999: 11)

The more effective education becomes, the more people seek comfort under the fetters that prevent them from what they could have become and hide from them the violence of the mechanisms that shape what they are (Ilan Gur-Ze’ev, 1999: 11).

7 במרץ 2019

הצעה למדיניות פעולה חדשה לשימוש במבחני המיצ"ב

נשלח לשר החינוך נפתלי בנט בתחילת מרץ 2019  
          

  הצעה למדיניות פעולה חדשה לשימוש במבחני המיצ"ב
מוגש על ידי: (ע"פ סדר א"ב):; פרופ' מנוחה בירנבוים; נחום בלס; פרופ' עמי וולנסקי; פרופ' אברהם (רמי) יוגב; פרופ' זמירה מברך; פרופ' דוד נבו; פרופ' אדם ניר; ד"ר אריה קיזל; ד"ר יריב פניגר; פרופ' סיד שטראוס; פרופ' יולי תמיר
 17.2.2019


הנחות יסוד:
1.   הממשלה, שר החינוך ומשרד החינוך זקוקים לכלים להערכת הישגי החינוך
2.   השימוש במבחני המיצ"ב, במתכונת הקיימת, מסיט את בית הספר מחלק ממטרותיו החינוכיות תוך ניתוב עבודתו להצלחה בבחינה באמצעות ריכוז משאבים ואמצעים גם על חשבון שכבות גיל אחרות תוך הטיית שגרת הפעילות של המוסד החינוכי (מורים איכותיים, תוספת שעות לימוד, ומתן פטור לתלמידים אחדים).
3.   רפורמות המאה העשרים ואחת מדגישות פיתוח יכולות של למידה עצמית, למידה מותאמת אישית, פיתוח יכולת תלמידים לכריית ידע ועיבודו באמצעות שימוש בטכנולוגיית המידע, שיתופי פעולה בין תלמידים ועידוד חשיבה ביקורתית וחשיבה יצירתית.
4.   הרפורמות המתוארות פונות לפיתוח הערכה חלופית המותאמת לשונות הקיימת בין תלמידים באופן המאפשר את העמקת הידע והתנערות מסטנדרטיזציה של הישגים, וכן את פיתוחן של המיומנויות החדשות בשירות הלמידה אלה המכונות soft skills.
5.   One size fits all  חדל להיות גישה מקובלת בהערכת הישגים במאה העשרים ואחת ומערכות חינוך מאמצות כיום גישות מותאמות וגמישות יותר להערכת הישגי תלמידיהם.

תפקידו החדש של מטה משרד החינוך בהערכת הישגים:
1.   משרד החינוך, באמצעות ראמ"ה, יקיים מבחנים מדגמיים אשר יאפשרו שיקוף של רמת ההישגים של מערכת החינוך כולל מיומנויות המאה העשרים ואחת.
2.    המבחנים ורמתם יהיו באחריות המפמרי"ם ויוכנו על ידי ראמ"ה.[i]
3.   ראמ"ה תהיה אחראית לביצוע המבחנים ועיבוד הממצאים.
4.   הדגימה תהיה מינימלית ותאפשר היקש בינה לבין כלל אוכלוסיית התלמידים הרלבנטית (לא תזהה בית ספר בודד או יישוב)
5.   בית הספר לא יוכל לסרב ליטול חלק בדגימה כפי שיוחלט על ידי המשרד וראמ"ה
6.   זהות בתי הספר המשתתפים במדגם ותוצאותיו יהיו חסויים.
7.   המשרד יסייע בהכשרת צוותי בתי הספר ומנהליו בפיתוח יכולותיו בהערכת הישגים
תפקיד בית הספר בהערכת הישגים:

1.   הערכת הישגים של המוסד החינוכי ומכלול תכניותיו היא פועל יוצא מהגדרת חזונו החינוכי ויעדיו הפדגוגיים, כפי שקבע בתכנית עבודתו התקופתית.
2.   בראמ"ה יוקם בנק פריטי הערכה במקצועות הלימוד השונים אשר יעמוד לשימוש מנהלי מוסדות החינוך וצוות מחנכיו.
3.   יסודות הערכה הבית ספרית יתבססו על הערכה מעצבת (הל"ל – הערכה לשם למידה).
4.   המוסד החינוכי יקיים מעת לעת הערכה באשר להישגיו בהתאמה לתכנית עבודתו על מנת לעדכן את יעדי השיפור הנדרשים. 
5.   מתכונת הערכה הפנימית בהתאמה לחזונו החינוכי של בית הספר ותפקיד המורים בה תידון בנפרד
6.   המוסד החינוכי הוא הסמכות לקבוע את הכיתות, התחום הנלמד, כיתות להן יינתן פטור - בשנה בה מתקיימת הערכת הישגים.
7.   הערכת הישגים תכלול את התפתחות רכישתן של המיומנויות החדשות הרלבנטיות למציאות המשתנה במאה העשרים ואחת, כחלק ממדיניות החינוך הזוכה לכינוי למידה המשמעותית.


תוצאות מצופות

1.   בידי המדינה ומשרד החינוך יהיה כלי תקף להערכת הישגי החינוך ולדיווח אודותיו לציבור.
2.   השיטה החדשה תאפשר מימוש רעיון האוטונומיה והניהול העצמי של בתי ספר.
3.   ימנע תיוג של מוסדות וישובים
4.   תמנע למידה המונעת להצלחה בבחינה.
5.   יואץ השיח העוסק בכיווני תמיכה וסיוע לתלמיד לשם פיתוח כישוריו ונטיות ליבו.






x

[i] מקובל כי מחזוריות ביצוע מבחן במקצוע בודד יהיה אחת לשש שנים עד שבע שנים.

אין תגובות: