כיצד קידמה הלמידה המשמעותית חדשנות ריקה מתוכן בניהול בתי ספר?

מאת ד"ר לטם פרי-חזן וד"ר אריה קיזל

נוסח מקוצר של טקסט זה פורסם בדה-מרקר 22.5.2018

השבוע פורסם דו"ח מבקר המדינה בו נטענו טענות חמורות כלפי תכנונה ויישומה של מה שכונה על ידי שר החינוך הקודם שי פירון "רפורמת הלמידה המשמעותית". נמצא כי אין בהירות לגבי מושגי היסוד המנחים את ה"רפורמה", כי לא התקיים תהליך מובנה של חשיבה ותכנון שיבטיח את הצלחתה לאורך זמן, לרבות שימוש במפת הידע המחקרית והיישומית בנושא למידה משמעותית והפקת לקחים מרפורמות דומות שנעשו בעולם. נמצא גם כי אין מסמך שקובע את מרכיביה השונים של "הרפורמה", לרבות יעדים, משימות לטווח קצר וארוך, מנגנוני הטמעה ומדדי הערכה. עוד מצא המבקר כי הוחלט להחיל את "הרפורמה" כמקשה אחת על כל בתי הספר בכל שכבות הגיל, מבלי שנבחנה אפשרות ליישום הדרגתי. היישום השטחי בא לידי ביטוי גם בחוסר בפיתוח מקצועי של מורים, בחומרי לימוד מותאמים ועוד. כתוצאה מכך, טוען המבקר, קידום הלמידה המשמעותית בבתי הספר תלוי במידה רבה במידת המוטיבציה האישית של כל מפקח ומפקח. עוד הוא טוען כי המורים נמצאים בשטח "ללא הכוונה שיטתית, ללא ידע וללא כלים שיסייעו בידם ליישם שיטות הוראה ולמידה חדשות".

ממצאים חשובים אלה חושפים חלק מהנזקים שנגרמו כתוצאה מהיעדר תכנון הולם של "רפורמת הלמידה המשמעותית". הדו"ח החדש של המבקר מאשר את מה ששמענו ממנהלי בתי הספר בשנים האחרונות על כך שלא הבינו מה הציפיות מהם כשנורו לאויר ססמאות חסרות תוכן מצד משרד החינוך. אם מבקר המדינה היה עורך את המחקר בבתי הספר ומתמקד בנזקים נוספים המתרחשים בשטח היה מוצא כי מאז ההכרזה שהתבררה כבלון אודות "רפורמת הלמידה המשמעותית" צצות במערכת החינוך יוזמות כביכול חדשניות כפטריות אחרי הגשם. אנו עדים לתופעה שבה מנהלי בתי ספר רבים מצטרפים, ללא כל ביקורת אישית ובחינה ארגונית רצינית, לתחרות שמטרתה להיות חדשניים כביכול יותר מאחרים ומשקיעים משאבים ניהוליים וכלכליים רבים ביוזמות נקודתיות שמקדמות "למידה משמעותית". החדשנות הפכה להיות מילת הקסם של המערכת, השפן שמוציאים מהכובע. כל אחד מחפש לעצמו רעיון מקורי שיראה למשרד החינוך כי בית הספר מיישם את הרפורמה, ישביע את רצון ההורים ב"שינוי" ואם אפשר, על הדרך, גם יצטלם היטב בתקשורת שלצערנו לעתים קרובות אינה בקיאה אף היא בענייני חינוך.

חדשנות בחינוך, שהינה רצינית ומבוססת על בחינה מקדימה ומחקר מלווה, רצויה. היא מעודדת חשיבה על פרקטיקות ישנות, מנסה לרענן ארגונים חינוכיים ומגבירה מוטיבציה לשיפור. אבל בישראל – אומת הסטרטאפ – דומה כי החדשנות ברבים מבתי הספר הפכה להיות המטרה ולא האמצעי. שיפור בית ספר צריך להיות מלווה בדיון עומק על שאלת התוכן ובעיקר על השאלה "לשם מה?". זו אמורה להיות שאלת העל ממנה צריך להתחיל ולפיה צריך להוות את הדרך. שבירת קירות בין כיתות, טיולים בטבע, טיפול בחיות ויוזמות אחרות צריכות להיות מבוססות על חזון בית ספרי שיעוצב בשיתוף המורים וההורים. יוזמות אלה מצריכות תהליכים מקדימים של למידה ארגונית, תכנון מוקפד וחשיבה על הטמעת תהליכי שינוי לאורך זמן. הן מצריכות גם הערכה מלווה שבוחן לעומק את הצלחתן או את שינויין.  

על משרד החינוך להתארגן במהרה למילוי המלצות המבקר על עבודת מטה רחבה לתכנון והטמעה של רפורמת הלמידה המשמעותית. במקביל, עליו לספק למנהלי בתי ספר ליווי מקצועי  שיסייע להם להבנות תהליכי שינוי. ליווי כזה נדרש במיוחד למנהלים חדשים. על משרד החינוך להתנער משיח מבלבל, שאינו מתמודד עם המתח בין למידה משמעותית לבין מסכת מתישה של מבחנים אחידים. גישה כזו מזיקה לא רק לבית הספר אלא גם לתפיסת החינוך כפרופסיה בקרב הציבור.

מנהלי בתי ספר מצדם צריכים להבין כי תרבות "הסמוך" אינה מתאימה לארגון מורכב כמו בית ספר, שיש לו סוגים שונים של מטרות. ניהול חינוכי אחראי נדרש להבנה כי שינויים ולמידה ארוכת טווח דורשים מחקר, פיתוח מקצועי, סבלנות ועבודה יומיומית מאומצת. הוא נדרש להתמודדות עם שאלות נוקבות בדבר ההשפעה הישירה והעקיפה של כל שינוי על התלמידים והמורים.

ההורים הצמאים לשינוי בשיטות הלמידה צריכים להפסיק לקבל את אופנת החדשנות הנמהרת בחיבוק חם. עליהם לדרוש חשיבה על חזון לפרופיל בית ספרי ייחודי - שלא יהיה מורכב רק ממילים ריקות מתוכן – כפי שהתבררה מהביקורת על "רפורמת הלמידה המשמעותית" -  ותכנית יישום ארוכת טווח, בפרט לאור העדרה של תכנית כזו במשרד החינוך. עליהם להבין שהאופנות החדשניות המזדמנות אמנם נמכרות בשיח מפתה של למידה משמעותית וחשיבה מחוץ לקופסא ונראות נפלא בעדכונים הבית-ספריים אך הן עלולות לזרוק את הילדים ואת הצוות החינוכי לתוך כאוס תזזיתי. עליהם גם לדרוש דיווח על התקציבים המושקעים ביוזמות חדשניות נקודתיות, על מקורותיהם ועל סדרי העדיפויות החינוכיים שהם מכתיבים. צילומי יחצ"נות של "למידה משמעותית" עשויים להסתיר מאחוריהם חורים שחורים של משאבים שנגרעו ממקומות אחרים.

ד"ר פרי-חזן היא ראש המגמה לניהול מערכות חינוך וד"ר קיזל הוא ראש המגמה לפיתוח פדגוגי של מערכות חינוך בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה