21 באוקטובר 2010

ניתוח ביקורתי של מטרות תוכנית הלימודים בהיסטוריה


צילום:  Jon Sullivan


 מאת ד"ר גדי ראונר

שנים רבות של עבודה מאומצת קדמו לפרסום התכנית החדשה (תשס"ג) ללימודי היסטוריה בחטיבה העליונה. אין רצוני לשפוט או להעריך את השינוי מנקודת הראות של התכנים או היסודות המארגנים שנבחרו לתכנית. מתוך חוברת תכנית הלימודים אני מבקש הפעם להתייחס לחלק ה"מטרות" (עמודים 11 - 13), חלק השייך למכלול הקוריקולרי המוכר כ"מעטפת רעיונית".

מטרות התכנית מחולקות לחמש קטגוריות מרכזיות ואלה הן:

1. הכרת אירועים היסטוריים מרכזיים והבנתם.

2. פיתוח חשיבה היסטורית ורכישת מיומנויות הדרושות ללימודי ההיסטוריה.

3. טיפוח הזהות הלאומית וטיפוח ההכרה והזיקה למורשת היהודית.

4. טיפוח הבנה וסובלנות כלפי רגשות, מסורות, תרבויות ואורחות חיים של האחר.

5. טיפוח ערכים מוסריים כלל-אנושיים הומניסטיים וטיפוח יכולת לשפוט אירועים היסטוריים על פי הערכים האלה.

כל מטרה "גדולה" מכילה מטרות "קטנות" יותר אשר מפרטות ומעניקות ממשמעות למטרה הגדולה, לקטגוריה המרכזית. מתוך סיבה כלשהי הוסיפו כותבי תכנית הלימודים את התואר "אופרטיביות" למטרות "הקטנות" האלה. אלא שעל פי ניסוחן של המטרות ולמיטב הבנתי, אלה אינן מטרות אופרטיביות כפי שנקבע על-ידי מאגר (1962). כזכור מטרות אופרטיביות מנוסחות בדיוק רב והן ניתנות למדידה ולהערכה על פי קריטריונים ברורים. בנוסף לכך, מסיבה שגם אינה ברורה, בחרו כותבי התכנית להוסיף ולכתוב בצורה אקראית "מטרות הוראה" ו"מטרות למידה", כאילו "הוראה" ו"למידה" הם מושגים זהים. אולם מעבר לחוסר תשומת הלב ביחס לניסוחים מקצועיים בפרסום של האגף לתכניות לימודים, ברצוני לעמוד על חוסר הסדר הקיים ביחס למטרות עצמן.

קריאה מדוקדקת של המטרות חושפת לפנינו רצף של פריטים אשר סדר הופעתם וניסוחם אינו בהיר ואינו מובן. נראה כי סדר הופעתן של המטרות נקבע באופן אקראי. לא מצאתי הגיון מקצועי כלשהו שיוכל לרמוז לפי מה נקבע שמטרה מסוימת תופיע במקום זה ולא באחר. מבחינתי לא נעשה מאמץ למיין את המטרות לקטגוריות מובחנות היטב. כמו כן, יש גם אי-דיוקים, ניסוחים מסורבלים, סתומים, כפילויות ועוד. להלן חלק מהממצאים:

א. יש מטרות מורכבות משני היגדים מחוברים על-ידי ו' החיבור אשר אינם שווים או משלימים את עצמם (למשל, "ידיעת זמנם, מקומם ומרכיביהם של האירועים הנלמדים והבנת חשיבותם בהתפתחות תהליכים היסטוריים ובתוצאותיהם" - מטרה 1.1). מן הראוי היה לחלק את המשפטים ולהעניק לכל אחד מהם את המקום והעצמאות המתאימים לו.

ב. קיימות כפילויות בלתי מובנות של מטרות. למשל: "יכולת להסביר את הקשר בין תיאור האירועים והתופעות כפי שהוא בא לידי ביטוי במחקר ההיסטורי לבין השקפת עולמו של ההיסטוריון" - מטרה 1.2 ו"להבין שהמחקר ההיסטורי מבטא את השקפת עולמו של ההיסטוריון" - מטרה 2.2. גם מטרה 2.3 זהה לחלוטין למטרה 1.2 "להיות מסוגלים להסביר את הקשר בין תיאור האירועים והתופעות כפי שהוא בא לידי ביטוי במחקר ההיסטורי לבין השקפת עולמו של ההיסטוריון"– מדוע החזרה המיותרת הזאת?

ג. צירוף וערבוב של נושאים שונים. למשל: "הבנת משמעותן של השקפות (חברתיות והיסטוריוסופיות) שונות, והמשתמע מהשקפות אלה לפירוש בעיות ומגמות חברתיות (בעבר ובהווה) " – (מטרה 1.7) – הצירוף של השקפות חברתיות והיסטוריוסופיות לא מובן.

ד. ניסוחים מסורבלים ולא מובנים. למשל, "להשתמש במושגים ובהכללות שנתגבשו, תוך עיון במאורעות העבר, על מנת להסביר אירועים וסוגיות בהווה ולהבין שיש להתחשב בהשתנויות הזמן והתנאים" (מטרה 2. 10).

ה. ניסוחים סתומים. למשל, מה זה "לבחון טקסט באופן ביקורתי"? (מטרה 2. 13). מכיוון שלמושג "ביקורת" יש משמעויות רבות, מן הראוי שדווקא במקום הזה היה צריך לפרט את כוונתם המחברים בסוגיה הזאת.

לעומת החלוקה הקיימת בחוברת תכנית הלימודים ברצוני להציע סידור מחדש של המטרות, סידור אשר נשען על הקיים ומציג את המטרות בצורה ברורה והגיונית.

1. הכרת אירועים היסטוריים מרכזיים

• ידיעת זמנים, מקומם ומרכיבים של האירועים

• הכרת ההתפתחות ומגמות הזרמים העיקריים בהיסטוריה

• הכרת האישים המרכזיים בתולדות עם ישראל ובהיסטוריה האנושית

• הכרת המקורות שמהם אנו שואבים את ידיעותינו על העבר

• ידיעת מושגים מתחום הדעת של ההיסטוריה



2. רכישת מיומנויות הדרושות ללימודי ההיסטוריה

• שימוש בסביבת למידה ממוחשבת (כמו מאגרי מידע, אינטרנט)

• קריאה וניתוח של מפות, דיאגראמות, גרפים וחומרים נוספים ממקורות חזותיים



3. פיתוח חשיבה היסטורית

• חשיבה סיבתית

o יכולת להסביר גורמי השתלשלות שונים ומגוונים לאירועים ולפעולה האנושית

o הבנת חשיבותם/משמעותם של אירועים ושל השקפות חברתיות בהתפתחות תהליכים היסטוריים ובתוצאותיהם, בעבר ובהווה (ניסוח אחר: הבנת ההנחה כי המציאות בהווה מושפעת מתהליכים שהתרחשו בעבר ועוצבו בידי בני אדם)

o הבנת יחסי הגומלין בין אישים מרכזיים לבין סביבתם ותרומתם הייחודית

o הבנת ההנחה כי העתיד גם הוא נתון לעיצובם של בני האדם וכי המעשים בהווה ישפיעו על עיצוב העתיד

o הכרה בקיום תלות הדדית והבנת השפעת גומלין בין עמים וחברות במהלך התפתחותו של המין האנושי המביאה להפריה הדדית.

• חשיבה אמפתית

o שחזור עולמם הפנימי, המניעים, הערכים, האמונות ואורחות החיים של בני תקופות ותרבויות שונות באמצעות מקורות שונים (כמו שרידים ומסמכים)

o להבין טקסט בהקשרו

o טיפוח היכולת להעריך פעולות, אירועים ומוסדות היסטוריים על פי עולם הערכים של בני התקופה

• חשיבה השוואתית

o להשוות (לזהות את השווה ואת השונה) בין מאורעות היסטוריים, מוסדות חברתיים, מקורות ותיאורים שונים

o להבחין בין סיבות, נסיבות ותוצאות של אירועים, תהליכים ותופעות היסטוריות

o לנתח את השונות בין תופעות ואירועים היסטוריים בגלל הזמן התנאים השונים

o להבחין בין עיקר-טפל; בין ראיות ולמסקנות; בין עובדות, הנחות ודעות; בין עובדות והכללות

o לאסוף ולמיין מידע מסוים ולארגן אותו סביב יסוד מארגן

o לבדוק מהימנות מקור מידע

o טיפוח יכולת ההבחנה בין ניתוח אירוע או תהליך והבנתם, לבין שיפוטם מבחינה מוסרית

o הבנת ההבדל בין "לאומיות" ו"לאומנות" והבנת הסכנה הנשקפת מקנאות לאומנית

• חשיבה ביקורתית

o הבנה שבכל נושא, אירוע או תהליך יש נקודות ראות וגישות שונות והכרת שונות זו

o יכולת להסביר את הקשר בין תיאור האירועים והתופעות כפי שהוא בא לידי ביטוי במחקר ההיסטורי לבין השקפת עולמו של ההיסטוריון – חשיבה היסטוריוגרפית

o טיפוח המודעות כי ערכים אוניברסאליים אינם זהים, בהכרח, לערכים של תרבות מסוימת.

• חשיבה מכלילה-המשגתית

o יכולת להשתמש במושגים היסטוריים כאשר מתארים אירוע

אחרות

o הבנת משמעותן של השקפות היסטוריוסופיות – חשיבה היסטוריוסופית

o לנסח שאלות מתאימות על סוגיות שונות ועל מקורות שונים

o הבניית מידע על אירועים ואישים ממקורות היסטוריים שונים כגון, ספרות, אמנות וסרטים - (בניית ידע היסטורי)



4. טיפוח הזהות הלאומית וזיקה למדינת ישראל

• ביחס לעולם היהודי

o הכרת השורשים והמורשת התרבותיים היהודיים

o הכרת תהליכי השינוי בקהילות היהודיות השונות בתקופות השונות

o הבנת מגוון ההשפעות שעיצבו את התרבות היהודית בתקופות שונות

• ביחס למדינת ישראל

o הכרת אירועים ותהליכים מרכזיים בתולדות היישוב ומדינת ישראל

o הבנת הזיקה של האירועים והתהליכים האלה לשינויים בעולם היהודי והזירה הבין-לאומית

o יכולת לקיים דיאלוג עם המורשות והערכים של החברה הישראלית בעבר ובהווה

o הכרת מקורות אופייה הפלורליסטי של החברה בישראל והבנת חשיבות קיומה של בסיס משותף לכל הקבוצות במדינה

o ביסוס וחיזוק הרצון לפעול ולהשפיע על עיצוב דרכה של המדינה

(מטרה מתאימה יותר למקצוע אזרחות)



5. טיפוח ערכים מוסריים כלל-אנושיים הומניסטיים (דמוקרטיים)

• הבנה

• סובלנות כלפי דעות, אמונות, תרבויות, עמים וכו'

• דמיות בין בני אדם

• שוני בין בני אדם

• שוויון

6. טיפוח יכולת לשפוט אירועים היסטוריים על פי הערכים ההומניסטים.

o הבנת חשיבות שלהערכת אנשים על פי מעשיהם ולא על פי השתייכותם הקבוצתית

o הבנת הסכנות הנשקפות לפרט, לחברה ולמדינה מהתנהגות אלימה ומחוסר סובלנות בין בני אדם ובין חברות

לסיכום, כדאי להזכיר שוב כי קביעת מטרות וסידורן אינו תרגיל אינטלקטואלי. הוא גם לא מהווה ריטואל בתכנית הלימודים שחייב להופיע למען הסדר הטוב. על מסמך המטרות להיות כלי שימושי וחי. קודם לכל בידי המורים עצמם כאשר הם באים לתכנן וללמד את שיעוריהם. אולם חשוב יותר להצהיר על המשמעות שיש למטרות ביחס להערכה. על המטרות לקבוע מה וכיצד להעריך את ההישגים הלימודיים של התלמידים. המצב הנוכחי הוא של גירושין בין מטרות לבין הערכה. מצב שבו מטרות לחוד והערכה לחוד הוא מצב אבסורדי ומצביע על אי-סדר. לצערי הרב נתק זה נמשך יותר משלושים שנה לפחות ותקוותי היא שכאשר כל המלחמות תגמרנה והפוליטיקה תפסיק להיות עיקר עיסוקינו החברתי והלאומי, אזי נתפנה לתקן את המעוות.

אין תגובות: