5 בנובמבר 2013

הצילום הוא משמר הזיכרון שלנו




"והתוצאה, אי אפשר לומר זאת אחרת, פשוט מרהיבה. בין אם מדובר בצילומי 'תעשייה', ב'אנשים בעבודה', ב'אנשים בצורות חיים שונות', ב'נופים' או במה שמכונה בפי חנן גטריידה – 'קרוב לבית' – אין ולו צילום אחד בכל התחומים הללו, שאינו מוקפד מבחינת קומפוזיציית התמונה ושאינו מציית ציות אובססיבי-כמעט לכללי האסתטיקה בבואו להטעין את הדימוי המתועד ביופי מפעים", כותב פרופ' משה צוקרמן, בפתח דבר לאלבום המרהיב ישראל שבילי צילום: היכרות אינטימית עם נופים ואנשים באחת הארצות המסקרנות בעולם בהוצאת קורדינטה.
וממשיך פרופ' צוקרמן: "בעולם של מאבקים מעמדיים וסכסוכי עבודה מוצאת עצמה התודעה החשופה ליפי אתרי אותם מאבקים והאנשים המאכלסים אותם כנתונה בסד של אמביוולנטיות מתמשכת. חיי הקיבוץ שובי הנפש, כפי שהם משתקפים בצילומיו המרהיבים של חנן גטריידה, אינם יכולים להיקלט עוד באור חמים נוכח קריסתו של עולם הקיבוצים בעשור האחרון. והשגב של הטבע ושל דימויי ה"קרוב לבית" חייב להתעכר לאור העובדה האובייקט הממשי כבר מזמן זועק את מה שדימויי היופי שלו מסתירים וש'הקרוב לבית' שקרי ביחס למושג 'הבית' לאור היעדר השלווה והביטחון שהחברה הישראלית נתונה בו מאז קיומה וביתר שאת בעשורים האחרונים".
חנן גטריידה, צלם-אמן ישראלי פרסם אלבום צילומים המסכם שלושים שנות יצירה בתחומי צילום שונים. הספר המכיל כ-300 צילומים בנוי משלושים פרקים. כל פרק פותח בטקסט שכתב המחבר (בעברית ולצידו באנגלית) ומכיל תמונות הקשורות אליו. בראש כל פרק מופיע פסוק מתאים מהתנ"ך. הספר, הנושא אופי חוויתי ואישי, מספר את התפתחות הצילום האישי של חנן גטריידה במקביל להתפתחות הצילום בארץ בשלושת העשורים האחרונים.
"עבודתו של חנן משלבת את המקצוענות של הצלם העובד למחייתו עם אהבתו של הצלם החובב", כתב עליו דוד רובינגר חתן פרס ישראל לתקשורת. "בארץ רדופת עבר וחרדות, מלבב ומרענן להתבשם מחדוות ההתבוננות של חנן ומצבעוניות עבודותיו", כתב עליו מיכה ברעם, חתן פרס ישראל לצילום.
הספר נע בין נופי הארץ הזו: התעשייה, הפרויקטים האומנותיים במקורות, חברת חשמל, בתי זיקוק, אנשים בסביבת עבודתם ודיוקנאות רגישים. המציץ הסקרן יתקל כאן במרחב האנשים הישראלי בצורות חיים שונות, בילדים, בנופים, בטרקטורים. במרכזו של הספר סדרת תמונות מבתי עלמין צבאיים בריטים בארץ ישראל. תמונות אלה צולמו במשך ארבע שנים בבתי עלמין בריטיים ברמלה, בחיפה, בירושלים ובבאר שבע. "בתי העלמין הצבאיים הבריטיים הם חלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי וחוויה אסתטית ורגשית למבקר בהם", הוא כותב (עמ' 162), "עושר הצורות והצבעים, הקווים והסמלים הגאומטריים המשחקים בתוך בתי העלמין הם החומר שבידי ובידי המצלמה ובעזרת האור אנו יוצרים בהם".
חנן גטריידה עוסק בצילום תיעודי ואומנותי במשך שנים רבות. הוא הציג בעשרות תערוכות בארץ ובחו"ל. משתייך למוזיאון האמנים של דורון פולק ומשנת 2002 חבר בחבר הנאמנים של בצלאל. הוא גם מרצה בארץ ובעולם ועבודותיו נרכשו על ידי מוזיאון המדע בשיקגו ומוזיאונים נוספים בעולם. 

העדשה של גטריידה נוגעת בנופים ובאנשים ברגישות עד שלעיתים הם ממש בנאליים אבל גם מקוריים בפשטותם. אין כאן תחכום ניו ג'ורנליסטי ואף לא יומרה לתחכום אלא בדיוק. יש כאן פשטות, היכרות מחודשת עם הבית על דייריו, צבעיו והחום שלו, דבר שהופך את הטקסט המצולם למוכר וגם נעים.
"הזיכרון החזותי שלנו הוא לא רק סלקטיבי", כותב גטריידה בסיכום הספר, "הוא לא רק כזה שבוחר לזכור את מה שהוא רוצה, הוא פשוט איננו מסוגל להכיל ולהחזיק בכל האינפורמציה ובכל התמונות והחוויות שאנחנו עוברים במשך השנים. הצילום נכון שהוא קודם כל חוויה מאוד ישירה ומהירה, לפעמים חוויה בידורית ומיידית ... אבל נוסף להיותו חוויה חזותית ובידורית ומהירה, הצילום הוא שומר הזיכרון שלנו".


תגובה 1:

חנן גטריידה אמר/ה...

יופי של סקירה! עריכה יפה - כל הכבוד. חנן גטריידה