"ככל שהחינוך יעיל יותר כן מתמסרים בני האדם בתשוקה גדולה יותר לאזיקים המונעים מהם להיות מה שיכולים היו להיות ומסתירים מהם את אלימותם של מנגנוני העיצוב של מה שהינם" (אילן גור-זאב, 1999: 11)

The more effective education becomes, the more people seek comfort under the fetters that prevent them from what they could have become and hide from them the violence of the mechanisms that shape what they are (Ilan Gur-Ze’ev, 1999: 11).

4 ביוני 2015

הספרים שמתכתבים עם "הנרטיב המזרחי החדש בישראל"




ספרים על זהות מזרחית שכדאי לכם לקרוא

כותבים שהוציאו ספר בתחום מומחיותם ממליצים על ספרים חשובים בנושא. והפעם: אריה קיזל על נרטיבים, אנטי-ציונות, אשכנזים ושיח קורבני


פורסם בהארץ ספרים יוני 2015


ספרו החדש של ד"ר אריה קיזל הנרטיב המזרחי החדש בישראל (הוצאת רסלינג) בוחן את מקורותיו הפוסט-קולוניאליסטים והאנטי-ציוניים של הנרטיב המזרחי ואת המתקפה האינטלקטואלית שהוא מבצע על עצם הלגיטימציה של הציונות כמייצגת המערב/האשכנזיות ומוסריות הפתרון המדינתי שכונן. הניתוח הנרחב עושה שימוש במודל נרטיבי הסוקר את אתגור גבולות השיח הישראלי ומציג את התוכנית הנרטיבית שתאפשר הבניית דגם רב-תרבותי שישקם את הערביות-מזרחיות המרחבית וכל זאת תוך העמדת אלטרנטיבה זהותית ואסרטיבית. הספר פורס את קולות ההתנגדות לנרטיב המוצע ומנתח את הסיבות לשלב הקורבני שאליו הגיע ובו הוא ממולכד במציאות החברתית והקפיטליסטית שנוצרה בישראל של אשכנזים, מזרחים וילדיהם המשותפים.

1.     המאבק המזרחי בישראל 1948 – 2003 מאת סמי שלום שטרית (עם עובד, 2004). הספר מתחקה אחר שלביו של המפגש התרבותי המתמשך בין הציונות ומדינת ישראל לבין המזרחים ועומד על השלכותיו החברתיות והפוליטיות המורכבות. ראשיתו בהבאת יהודי ערב וארצות האסלאם לישראל וסופו בהתגבשות השיח המזרחי וצמיחת ש"ס. במוקד הספר פעולות העימות, תנועות המחאה והארגונים החברתיים והפוליטיים והיחסים בתוכם וביניהם לבין הפוליטיקה של המרכז. הספר מתחקה אחר התחנות המרכזיות במאבק ובשיח שיצר בעקבותיו כמו מרד ואדי סאליב, התקוממות "הפנתרים השחורים", עליית ש"ס והקמת "הקשת הדמוקרטית המזרחית". המחקר של שטרית השפיע על השיח הסוציולוגי הביקורתי סביב המאבק המזרחי בישראל והשוואתו למתרחש בעולם.

2.      היהודים-הערבים: לאומיות, דת ואתניות מאת יהודה שנהב (עם עובד, 2004). הספר מתמקד בשינוי הפרדגימה המחקרית משיח סוציולוגי פנים ישראלי לעבר אימוץ נקודת המבט הקולוניאליסטית ומצביע על "אוריינטליזם" יהודי ועל יחסים של תשוקה ודחייה בין שלושת המרכיבים העיקריים של הציונות: לאומיות, דת ואתניות. הוא מנתח את "הפנומנולוגיה של הקולוניאליזם" ומותח ביקורת על הדרך שבה הציונות ה"חילונית" עודדה את הדתיות אצל המזרחים כדי לגייסם לפרויקט הציוני. הספר מציע אלטרנטיבה לגבי נקודת התחלה חדשה להיסטוריוגרפיה היהודית-ערבית-מזרחית ומתמקד בשנות הארבעים כנקודת המפגש המעצבת בין "יהודים אירופים" ל"יהודים ערבים" ומציע את הקשר בין הנרטיבים האחים – זה של "היהודים הערבים" וזה של הפלשתינים.

3.     קשת של דעת: סדר יום מזרחי לחברה בישראל. עורכים: יוסי יונה, יונית נעמן ודוד מחלב (ספרי נובמבר, 2007). דין וחשבון סביב "הקשת הדמוקרטית המזרחית" והשיח הביקורתי שהניעה מספר שנים לאחר הקמתה ובמשך המאבקים הראשונים שבהם נחלה הצלחות וגם כשלונות. הספר מציע קריאות חדשניות ומאתגרות על מזרחיות המתחילות בבחינת המזרחיות כ"תיבה זהותית" ועד אתגור התיאוריות השבלוניות שבמסגרתן פעלה "הקשת" בתחילת דרכה תוך הרחבת האפשרות להציג את המזרחיות כמטריה חברתית רחבה ובלתי מסתגרת. הספר גם מציג את השתנות השיח המזרחי עקב  חולשותיו להכיל בתוכו את המסורתיות המזרחית ואת הפמיניזם המזרחי.  



4.     לשכון בתוך מילה: הרהורים על זהות מזרחית. עורכת: קציעה עלון (הוצאת גמא, 2015); המזרח כותב את עצמו. עורכת: חביבה פדיה (הוצאת גמא, 2015). שני ספרים שיצאו בסמוך אחד אחר השני באותה הוצאה מקבצים שורה של מאמרים הנוגעים בניסיון להרהר מחדש ובאופן מקיף בזהות מזרחית (ובעצם, בזהויות מזרחיות) מתוך הבנת הישראליות את עצמה ותוך הענקת קווי מחשבה ראשונים להיסטוריוגרפיה של המזרח לאו דווקא דרך כינון אירופוצנטרי. המנעד הרחב של נקודות המבט המוצע הוא גם עשיר ומכיל סתירות פנימיות וגם מציג את רוחב ההתלבטות המזרחית בשאלה האם היא אכן אלטרנטיבה חברתית ובעיקר זהותית או שהיא יצירה כואבת של האלטרנטיבה הציונית.



אין תגובות: