11 בספטמבר 2017

משטיינר ועד קרישנמורטי







הוצאת אסטרולוג תרמה למדף הספרים הישראלי שני תרגומים חשובים של שני הוגי דעות המעוררים בישראל ענין רב מזה שנים רבות. הראשון הוא רודולף שטיינר מייסד האנתרופוסופיה. מבחר כתבים: איך ליישם את האנתרופוסויה להשגת חיים רוחניים טובים יותר חובק 431 עמודים אשר מתחילים ב"תרגול מעשי בחשיבה" שהיא הרצאה שנשא שטיינר ב-18 בינואר 1909 בקארלסרואה ועניינה גישה נכונה לחשיבה. כדבריו, "לכל אחד החושב שמחשבה היא רק פעילות המתרחשת בתוך הראש או הנפש לא יכולה להיות התחושה הנכונה בנוגע לחשיבה. כל מי שמחזיק בדעה זו יוסח באופן מתמיד על ידי תחושת שווא, מחיפוש אחר הרגלי חשיבה נכונים ומפני העמדת התביעות ההכרחיות בפני החשיבה. האדם אשר יסגל לעצמו את התחושה הנכונה בנוגע לחשיבה חייב לומר 'אם אני יכול לנסח מחשבות אודות דברים וללמוד להבין אותם באמצעות חשיבה אזי דברים אלה עצמם חייבים היו להכיל תחילה את המחשבות האלה. הדברים חייבים היו להיבנות על פי מחשבות אלו ורק מפני שזה כך אני יכול מצידי לחלץ מחשבות אלו מן הדברים" (עמ' 15). ההרצאה האחרונה בספר עוסקת ב"כוחות הארץ והקוסמוס" והיא נישאה בקוברוויץ ב-10 ביוני 1924.
בין לבין נמצא חומר רב על האנתרופוסופיה בחיי היום יום ובין היתר התגברות על עצבנות (אל תצפו לתרגיל הרגעה), לנוכח הקרמה, ארבעה מזגי הרוח, על זיכרון וזכירה, על מחשבות אנושיות ומחשבות קוסמיות, על מיתוסים, על התפתחות דרך עבודה עם צבע ועל הממד הרביעי וכל זאת בחסותם של מתרגמים כשאול שילו, יובל כשדן, חנה גולדשמיט ותומר רוזן. את הספר ערך אלישע בן מרדכי.
הספר עשוי לעורר ענין רב לא רק אצל הקהל חובב האנתרופוסופיה ואלה השולחים ושולחות את הילדים שלהם לבתי הספר מעוררי הענין והאליטיסטים שלהם (המהווים מרחבי מקלט מהחינוך הממלכתי) אלא גם בקרב הקהל הרחב אשר עשוי להתוודע לרודולף שטיינר (1861 – 1925) שהחל ללמד תחת חסותה של החברה התיאוסופית וקיבל על עצמו לחקור בדרך פנומנולוגית את התהליך שבאמצעותו אנו יודעים, האפיסטמולוגיה. במבוא הקצר של הספר נאמר כי בניגוד לדעתו של עמנואל קאנט שטען שלעולם לא נוכל להכיר באמת דבר כלשהו כשהוא לעצמו אלא רק את אופני החשיבה שלנו עצמנו הרי ששטיינר ידע מנסיונו כיישות רוחנית חופשית (מושג שיש לעמול רבות כדי לפענחו ללא ציניות) שהאפשרות לחשיבה שהיא חופשית מהשפעת המוח היא ברת השגה לבני אדם אשר יכולים להכיר באמת ובמלאות. את הרשימות המתורגמות הללו של שטיינר ראוי לקרוא תוך הבנת ההקשר ההיסטורי והפילוסופי הן של התקופה והן של הויכוחים בין הוגים מרכזיים בה.
במקביל ובאופן לגמרי לא סימלי כנראה הוציאה בו זמנית הוצאת אסטרולוג גם מבחר כתבים: האמת היא ארץ שאין שבילים אליה של ז'ידו קרישנמורטי שהחברה התיאוסופית התייחסה אליו כאל הכלי ל"מורה העולמי" שאת ביאתו ניבאו.
שמו של קירשנמורטי נקשר עם מורה בעל עוצמה רבה, בלתי מתפשר ובלתי ניתן לסיווג. הוא הכריז על האמת כעל "ארץ ללא דרכים" שאליה אי אפשר להתקרב באמצעות דת, פילוסופיה או כת. אמירה זו כשלעצמה יכולה לייתר את בית הכנסת כמו גם את הכנסיה ובית הספר. האמנם? תלוי את מי שואלים. בישראל של היום מעטים שואלים שאלה זו כשאלה לא קנטרנטית אלא כשאלה מהותית. מעטים עוד יותר התלמידים ששואלים שאלה זו.
גם ספר מעניין זה מחזיק יותר מ-400 עמודים שיהיו בוודאי חביבים מאד על אוהדיו של קרישנמורטי בשפה העברית. הם יתענגו, כפי שהם מורגלים, על ניסוחיו שבעיניהם נתנו לא אחת משמעות מעמיקה אודות "התנועה של חיפוש (ש)יכולה להיות רק מהידוע לידוע וככל שההכרה יכולה לעשות הוא להיות מודעות לכך שתנועה זו לעולם לא תגלה את הבלתי ידוע" (עמ' 11).

בעידן של אינסטרומנטליזציה של יוקרת ההיי-טק והיחידות הנדרשות כדי להגיע בשעריו שופעי העושר והחופש (?) שני ספרים אלה מחזירים אלינו שוב את האפשרות לעסוק בהוגים שאינם יהודים ואינם עכשוויים ועם זאת לכתביהם מקום נרחב לא רק למחשבה האנושית הכללית אלא גם למשמעות החינוכית והפדגוגית שלה.


אין תגובות: