פרופ' ישראל גוטמן מגדולי חוקרי השואה בדור האחרון נולד בוורשה בשנת 1923. הוא השתתף במרד גטו וורשה ונפצע בו והיה אסיר במחנות מיידנק ואושוויץ. בשנת 1947 הוא עלה לישראל והיה חבר קיבוץ להבות חביבה עד 1971. גוטמן היה ראש המכון הבין לאומי לחקר השואה וההיסטוריון הראשי ביד ושם ומשמש היום בתור היועץ האקדמי של יד ושם וכן היה העורך הראשי של האנציקלופדיה של השואה.
כעת הוא מגיש מחדש לקורא את הספר יהודי ורשה 1938 – 1943: גטו, מחתרת, מרד. הספר יצא לאור לראשונה ב-1977 ואזל מן השוק. עתה מגישה הוצאת יד ושם לקוראים את הספר במהדורה חדשה ומעודכנת בלווית תצלומים.
זהו מחקר חשוב מאין כמוהו ומכונן אשר בו נפרשים חיי היום יום בעיר ורשה הכבושה, המעבר לגטו ומאבק היום בו, פעילות היודנרט והמוסדות היהודיים, התארגנות המחתרת בגטו וצמיחתה למחתרת לוחמת ומשולב בו דיון מעמיק במדיניות הגרמנית וביחסה של החברה הפולנית כלפי היהודים. גוטמן שם דגש מיוחד בניתוח הארגונים הפוליטיים ובעיקר תנועות הנוער שהיו הגוף היוזם והפעיל בהכנות למרד וללחימה.
המחקר של גוטמן מתבסס על תיעוד נרחב ועשיר. שימוש רב נעשה בארכיון המחתרתי שהקים בגטו ההיסטוריון עמנואל רינגלבלום במטרה להשאיר עדות לדורות הבאים על המתרחש. לצד המסמכים ההיסטוריים מובאים בספר קטעי יומנים, עדויות וזיכרונות אישיים ובהם נשמע קולו הייחודי של האדם הלכוד באימי התקופה.
גוטמן, המקדיש את הספר לבנו נמרוד שנפל בשירות צבאי מציין כי לפני יותר משלושה עשורים כשקיבל על עצמו לכתוב את העבודה, התפיסה המקובלת היתה שבגטו ורשה פרץ מרד ספונטני ומן הדין לעסוק בדרכי ההתנגדות והלחימה של קבוצות המורדים. ממחקרו עלה שהמרד לא פרץ בפתאומיות. קדמו לו חודשים של הכנות והתארגנות ותקופה ממושכת של היסוסים וחוסר הבנה בנוגע למשמעותם המלאה של הגירושים והרצח, וכוונות הנאצים להשמיד את כלל היהודים. רק כאשר הופנם המידע המצטבר במלואו בקרב ההנהגה שנותרה בגטו ונחשפו תוכניותיהם הרצחניות של הנאצים בפני כלל יושביו נתקבל רעיון ההתנגדות כעמדה כללית. את התהליך הזה הוא מבקש לחשוף בעבודתו. 695 עמודי המחקר שלפנינו לא רק חשובים מבחינה היסטורית אלא מכוננים, גם בגלל שגוטמן היה שם במרד ההוא ובמיוחד בגלל עומקם ורוחב יריעתם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה