tag:blogger.com,1999:blog-17644671.post112905068138667284..comments2023-11-28T10:50:21.736+02:00Comments on הבלוג של פרופ' אריה קיזל Prof. Arie Kizel's Blog: סיקור השכול בעתונות הישראלית כביטוי של חרושת התרבותUnknownnoreply@blogger.comBlogger1125tag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-92069101613433130712009-07-01T18:03:38.416+03:002009-07-01T18:03:38.416+03:00הדבר דומה לשבעת הימים שבו מוצף ביתו של האבל, הכול ...הדבר דומה לשבעת הימים שבו מוצף ביתו של האבל, הכול באים ושואלים בשלום המתאבלים, אומרים את המילים הידועות "אני משתתף בצערך", מוחים דמעה שתיים, לאחר שבעת הימים הבדידות עולה ,חונקת את הגרון עם הזמן הכאב רק עולה ומתחזק,<br /> השבעה נותנת את האשלייה שכולנו אחים, כולם עומדים לצידך ברגעים הקשים, אבל אם היום האחרון של השבעה הבית מתרוקן, ואז מגיעה הבדידות הנוראית כל אחד פונה לעיסוקיו, הרי שאף אחד לא באמת רוצה לשאת את האבל של המתאבל על עצמו, הרי שאף אחד חוץ מקרובי המשפחה , הקרובים! משתתף באמת בצער המשתק, ובצדק הכאב גדול מנשוא, זה רק נורא מעצבן אותם אנשים שאתה בקושי מכיר אומרים "אני משתתף בצערך" אוייש תעשו טובה איזה משתתף? אחרי יום שכחתם שהייתם שם, וכך גם העיתונות הישראלית רק גרוע כפליים :היא מחטטת מצלמת, כשהפצע פתוח לרווחה, <br />"זורקת" כמה "אויש" עוד כמה צ'יקצ'וקים ונגמר הסיפור לאבל הבא.<br />מתאבלת ....Anonymousnoreply@blogger.com