tag:blogger.com,1999:blog-17644671.comments2023-11-28T10:50:21.736+02:00הבלוג של פרופ' אריה קיזל Prof. Arie Kizel's BlogUnknownnoreply@blogger.comBlogger371125tag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-87851103473805304112018-02-19T11:59:37.820+02:002018-02-19T11:59:37.820+02:00אריה תודה. מאיר עיניים ומעציב. בהמשך למה שכתבת- ה&...אריה תודה. מאיר עיניים ומעציב. בהמשך למה שכתבת- ה"קפיצה" של מאות השנים נראית לי הדבר החמור ביותר. אם כבר יודוצנטריות אז לפחות שתהיה התייחסות לרצף הרעיוני והנסיבתי שהביא את תנועת ההשכלה העברית למה שהיא - ורק אז רלוונטית תנועת הבת הציונית. הקפיצה הזו (על התמורה המודרנית והשלכותיה) משרתת כוונה לטשטש את הרוח המשכילית-חילונית-הומניסטית שבמפרשי הוגי ומייסדי המדינה. וכך הפסדנו פעמיים- גם אפשרות של למידה משמעותית וגם רלוונטיות ערכית. הלוואי ומישהו במשרד החינוך יקשיב לך. אורן יהי-שלוםhttps://www.blogger.com/profile/10832397637150359106noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-23994793350932499752018-02-05T22:14:19.733+02:002018-02-05T22:14:19.733+02:00צפריר, אני ממש מתפלאית עליך שאתה מתלהב מהקיבעון.
...צפריר, אני ממש מתפלאית עליך שאתה מתלהב מהקיבעון. <br />מורה להיסטוריהAnonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-77372205099556482542018-02-05T22:12:59.591+02:002018-02-05T22:12:59.591+02:00תודה אריה. ניתוח חשוב. תודה אריה. ניתוח חשוב. Lotem Perry-Hazannoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-66376048447978062872018-02-05T20:52:17.581+02:002018-02-05T20:52:17.581+02:00מציע להתייחס לדברים בפרופורציות להביט על השאלות בע...מציע להתייחס לדברים בפרופורציות להביט על השאלות בעיון. אין ספק שבחלק של המאה ה-20 אין בעצם כל התייחסו לעולם, וזה מבטא את המגמה שמאפיינת את הבגרות בהיסטוריה בעשור האחרון- אין יותר מלחמת העולם, אין משבר כלכלי גדול וודאי שלא מלחמה קרה. למעשה נושאים אלו נותרו רק בבחינת הבגרות לערבים. <br />מאידך ראוי גם לשים לב לפרטים. השאלות מימי הביניים בהחלט מתייחסות ל"עולם" ובהקשר הערבי הן אפילו מתייחסות יישרות לאפשרות של יחסים חיוביים בין מוסלמים ליהודים. וזה לא מעט באקלים הסובב. גם השאלות על פראג הנוצרית מורכבות וציגות פן לא צפוי של התקופה והיסטוריה נשית.<br />מבחינת רמת השאלות, הן בהחלט יותר מורכבות מאשר הקא ושכח. שאלות המקור, וודאי ששאלות המקור החזותי דורשות היסק ברמה גבוהה. קישור בין תוכן המקור, סוג המקור ונושא השאלה. כל שאלות ההסבר הן ברמה יותר גבוהה מבעבר, כאשר עצם מבנה השאלה דורש ביצוע הבנה ברמה שמעבר לבסיס. להבדיל מבעבר לא נדרש לפרט מהו הגורם, אלא להסביר איך גורם מוביל תוצאה. <br />כלומר, דוקא מבחינת הסיכוי לכך שההוראה לקראת הבגרות תפתח חשיבה מסדר גבוה יותר, בהחלט יש התקדמות איטית אך מתמדת בעשור האחרון. צפריר גולדברגnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-48997901563142828272018-02-05T19:32:56.377+02:002018-02-05T19:32:56.377+02:00תודה אריה שאתה מפנה את תשומת-ליבנו למציאות המשתנה ...תודה אריה שאתה מפנה את תשומת-ליבנו למציאות המשתנה מתחת אפינו. <br />אבל בואו נודה באמת - זה נורא מדכא! אז מול המציאות המדכאת, יש עוד אופציה, הנשק של החלש - לצחוק עליה.<br />מבית 'ארץ נהדרת'. משרד החינוך מחדש מציג: רפורמת הבורות<br />"מהיום קל יותר להגיע לבורות מלאה..."<br /><br />https://www.mako.co.il/tv-erez-nehederet/770e3d99ade16110?subChannelId=eb8791fa67382510VgnVCM2000002a0c10acRCRD&vcmid=e3ca09c920a82510VgnVCM2000002a0c10acRCRD<br />משה בר-נסnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-46095521581324915812018-02-05T16:47:53.690+02:002018-02-05T16:47:53.690+02:00המצב שאתה מתאר אינו מאפיין רק את מבחני ההיסטוריה. ...המצב שאתה מתאר אינו מאפיין רק את מבחני ההיסטוריה. שאלות הדורשות חשיבה ברמה גבוהה הן מעטות יחסית, וגם כאשר הן נמצאות המשקל היחסי שניתן להן בציון הוא נמוך. <br />בסקירה של מבחני הבגרות באזרחות בעשר השנים האחרונות, ישנן שאלות חשיבה ברמה גבוהה המתמקדות בעיקר באסטרטגיית המיון (זיהוי ואיפיון עיקרון מסוים בקטע מקור). מעניין שלמרות ששאלות אלה קיימות במבחן שני רבות, לאורך השנים המשקל שהן מקבלות בציון הכולל של המבחן יורד. <br />כלומר, בעבר שאלות אלה היו מקבלות ניקוד גבוה יותר מהניקוד ששאלות אשר דורשות חשיבה ברמה גבוהה דורשות היום. <br />דרך יפה להעלות את ציוני הבגרות ולטעון שילדי ישראל יודעים גם לחשוב... Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/16283339008484719608noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-74339424209223570722018-02-05T16:43:59.912+02:002018-02-05T16:43:59.912+02:00אריה, תודה שהבאת לידיעתנו; נורא מה שאתה מתאר. זהו ...אריה, תודה שהבאת לידיעתנו; נורא מה שאתה מתאר. זהו בנט במירעו. אברהם פרנק.אומ"ץ חינוכיhttps://www.blogger.com/profile/01083582387372713388noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-47124946670094341972017-11-07T10:16:46.507+02:002017-11-07T10:16:46.507+02:00ביקורות אנטלקטואליות ופער עצום בין מה שמתרחש בשטח ...ביקורות אנטלקטואליות ופער עצום בין מה שמתרחש בשטח לבין הכתוב.<br />לכו לבקר בבתי ספר דמוקרטיים.<br />ילדים הם האוכלוסיה המדוכאת ביותר כיום.<br />מצופים לשבת ששה ימים בשבוע כשש שעות ביום במצב הקשבה פאסיבי<br />ראוי שמישהו ירים את כבודם של הילדים ויאתגר את החינוך לצייתנות<br />המצב בדמוקרטיה הישראלית הוא לא בגלל החינוך הדמוקרטי אלא בגלל מערכת החינוך הציבורית שהיא הרי הרוב המחנכת לצייתנות ועבדות מחשבתית<br />ראוי לילדים שיחוו כבוד מודעות עצמית וסביבה תומכת<br />כל כך קל לתקוף -<br />בואו סייעו לשנות את מערכת החינוך שהיא הגורם לפערים החברתיים<br />שי קונפורטיAnonymoushttps://www.blogger.com/profile/01318779862038528224noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-65830339365269153942017-06-16T13:05:24.466+03:002017-06-16T13:05:24.466+03:00.
החופש מזין את האופי, את התרבות ואת הלמידה !
בכ....<br />החופש מזין את האופי, את התרבות ואת הלמידה ! <br /><br />בכנס השנתי של "האגודה למען קידום המדע" אשר התקיים לאחרונה, נאמר רבות על הרעות של הבורות המדעית שקיימת באוכלוסייה בכללותה. מנהיגים רבים הדגישו שהידע המדעי האוניברסלי הוא דבר מכריע בקביעת מדיניות ציבורית נבונה בדמוקרטיה, כמו כן הוא מכריע בשמירה על העליונות במדע ובטכנולוגיה.<br /><br />ההאשמה על חוסר העניין שמפגין הנוער כיום הוטלה על בתי ספרינו ועל האוניברסיטאות, בכל הרמות. בזה, יתכן שרוב האנשים יכולים להסכים. זה ברור שבתי הספר היום עושים עבודה איומה בחינוכם של ילדים ברוב התחומים -- אופי, אחריות חברתית, ואזרחות טובה, כמו כן קריאה, כתיבה, היסטוריה, ומדע. ככל שיותר כסף מוציאים, נראה שהתוצאות הן יותר עלובות. כיתות יותר קטנות, מתקנים חדשים, ציוד יותר יקר, וצבא אמיתי של צוות תמיכה שנראה שאינו עוזר.<br /><br />אולם הפתרון המוצע על ידי המרצים בכנס של "האגודה למען קידום המדע" * היה רק חזרה על אותן הנוסחאות הישנות אשר לעיתים כל כך קרובות נכשלו בשנים האחרונות יותר שיעורים במדע, יותר דרישות, יותר מדריכים מוסמכים המתווספים לתוכנית הלימודים החל מכיתה א´ ועד האוניברסיטה. מה שהמנהיגים האלה כנראה שוכחים, הוא הניסיון השורשי שהוא הבסיס של הדמוקרטיה: המקורות של הדמוקרטיה נובעים מהאמונה, שכפיה היא היפוכה של צמיחה אישית. האופן הבלתי רגיל בו צמחו הדמוקרטיות המערביות, מוכיח שככל שהאנשים נהנים מיותר חופש בתוך החברה, כן החברה בכללותה נהנית מיותר קידום אינטלקטואלי ומוסרי. הדמוקרטיות הליברליות נבנו על בסיס עקרון מאוד חשוב זה, אולם מנהיגינו בתחום החינוך, נראה שהם כל כך לא מודעים לעובדה זו, ממש כמו כל ילד בור !<br /><br />התרופה לבעיית הבורות המדעית, לכל בורות אחרת -- וגם לאלימות -- היא, לעקור אחת ולתמיד את המחלה אשר ביסודה: כפיה בבתי הספר. הטבע האנושי בחברה החופשית נרתע מכל ניסיון להכניס אותו בכוח לתוך איזושהי תבנית. ככל שיותר דרישות אנחנו מערימים על הילדים בבית הספר -- ועל הסטודנטים באוניברסיטה -- כך בטוח יותר שנרחיק אותם מהחומר אותו אנחנו מנסים לדחוף דרך גרונותיהם. התשובה האמיתית היא חופש בבית הספר -- חופש לכל ילד ונער, מכל גיל, לבחור את הפעילויות אשר סקרנותו הטבעית מובילה אותו אליהן ! ככלות הכול, הדחף של הילדים לשלוט בעולם מסביבם הוא אגדי. על בתי ספרינו לשמור את הדחף הזה חי על ידי הזנתו בחופש שהוא זקוק לו כדי לצמוח.<br /><br />נחוצות פחות פעילויות חובה, לא יותר -- למעשה, עדיף שלא תהיה פעילות חובה בכלל. אנשים אשר תוהים באם יש הגיון לדבר, עליהם להביט בניסיון של בתי הספר הדמוקרטיים, אשר מוקמים ממש על בסיס עקרונות אלה. התוצאות הן בסך הכול מצוינות, כפי שהיינו מצפים. <br /><br />בתי הספר להם מדינתנו זקוקה נואשות, כדי להבטיח חברה בת קיימא של אזרחים יצירתיים, בעלי יוזמה, וחופשיים, הם בתי ספר המאפשרים לתלמידים חופש לעסוק בכל דבר שמעניין אותם. דגמים אחדים של בתי ספר כאלה קיימים בעולם כיום, והם מבשרים עולם חדש של חינוך.<br /><br />-----------------<br />* ראו: דו"ח ועדת הררי, בראשותו של פרופ' חיים הררי - "מחר 98" (שימו-לב, שנת 1998 !!).<br /><br />ראו גם, <br />קורסים למדע בבית הספר אינם מלמדים כלל מדע !<br />http://cafe.themarker.com/topic/2236986/ <br /><br />ראו נא כאן בית ספר כזה: <br />https://www.youtube.com/watch?v=awOAmTaZ4XI<br />.דודhttps://www.blogger.com/profile/13533361402367064944noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-18656884979672589152017-04-21T06:22:30.291+03:002017-04-21T06:22:30.291+03:00מדוייק להחריד,המוטיבציה האדירה שלהם להגדיר מה נכון...מדוייק להחריד,המוטיבציה האדירה שלהם להגדיר מה נכון, צודק, מגוייס למען המולדת, לכאורה למען הרעיונות הגדולים, מסרס ומשתק כל דעה או רעיון שלא עולה בקנה אחד עם ה"רוח המוחלט" של בנט רגב, הם פועלים באותה רטוריקה שלצערי סוחפת רבים וטובים, יוצא לי לשמוע לא מעט גם אנשי וחינוך וגם אנשי תרבות "מתיישרים" למול אותן תפיסות.<br />תודה רבה אריה על מאמר חשוב, מדוייק וכמו שנאמר מאיר עיניים.רועי נמרnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-6455987511588208632017-04-18T20:20:03.753+03:002017-04-18T20:20:03.753+03:00״שכללו״ את השיטה אבל לא המציאו אותה. ״שכללו״ את השיטה אבל לא המציאו אותה. Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/13194766718440864893noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-23333100717319179752017-04-18T14:05:13.626+03:002017-04-18T14:05:13.626+03:00שושיק, הכותב לא טועה. הוא בהחלט מציג באופן נכון את...שושיק, הכותב לא טועה. הוא בהחלט מציג באופן נכון את מה שנעשה כעת - כעת התהליך הוא תהליך עומק. תהליך עומק המבקש לעצור את האפשרות של המגוון והריבוי. <br />רבים עשו כאן שימוש פוליטי במערכת אבל כעת הגב' רגב והאדון בנט מבצעים עבודת "איסור", "צנזור" ובעיקר "סימון".<br /><br />Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-69849253149506192802017-04-18T12:59:28.152+03:002017-04-18T12:59:28.152+03:00נושא חשוב למאמר. המאמר לדעתי חוטא למטרה כי אינו מא...נושא חשוב למאמר. המאמר לדעתי חוטא למטרה כי אינו מאוזן. <br />השיטה המתוארת קיימת לצערי בכל, בלי קשר לצד פוליטי זה או אחר.<br />בנט ורגב לא המציאו את השיטה וגם לא היחידים אז והיום <br />שעושים בה שמוש. באופן שבו אתה מציג את הדברים אתה חוזר על טעותם. Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/13194766718440864893noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-19087476551516564272017-04-18T12:25:25.492+03:002017-04-18T12:25:25.492+03:00תודה רבה אריה,מאמר מדוייק, מאיר עיניים ומטריד ביות...תודה רבה אריה,מאמר מדוייק, מאיר עיניים ומטריד ביותר. לצערי אנו מתמודדים בסוגיה זו יום יום.<br /> מעבירה בדחיפות לצוותים שלי (אזרחות והיסטוריה)Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/03126034757552831900noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-44020025710225682122017-04-16T01:44:53.072+03:002017-04-16T01:44:53.072+03:00המאמר בהחלט מהווה נקודה למחשבה באשר לאופן שבו יירא...המאמר בהחלט מהווה נקודה למחשבה באשר לאופן שבו ייראה החינוך העתידי ותוצאותיו השליליות הנראות באופק, לפי פדגוגית החינוך הביקורתי.<br />ביקורת על המאמר - המאמר אינו כולל דוגמאות מפורטות מהשיח והפעילות היומיומית של השרים בנט ורגב ופגיעתם הישירה בערכי החינוך הביקורתי.<br />ובאשר לקביעה שנתניהו הוא אביהם הרוחני- השרים בנט ורגב אכן יושבים בממשלת נתניהו, אך אינני מסכים עם הצגתו כאביהם הרוחני,<br />נהפוך הוא, הם נתפסים כקיצונים יותר בדעותיהם ממנו ובדרך כלל שמם ושמו נקשרים במחלוקות על נושאים כאלו ואחרים.<br />אין ספק כי פני הממשלה, הפוליטיקה והמדיניות הישראלית עוברים שינוי ומקצינים הן ברטוריקה והן בדרכי הפעולה,<br />כולי תקווה כי מערכת החינוך תמשיך להשתפר ,להתייעל ולשמור על קו נקי ומקצועי ולא תושפע מפעילות פוליטית כזו או אחרת.<br />דרור זינמן.Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/12378157480213266451noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-72768161190889006362017-04-16T00:37:36.162+03:002017-04-16T00:37:36.162+03:00מאד מדוייק - מאד מטרידמאד מדוייק - מאד מטרידאלי ברודרמןhttps://www.blogger.com/profile/18335865954961879733noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-8144323264372503232017-04-15T19:58:07.184+03:002017-04-15T19:58:07.184+03:00השאלה, כמובן, היא מה על המורים לעשות כדי לטפח את י...השאלה, כמובן, היא מה על המורים לעשות כדי לטפח את ייחוס הערך לריבוי ולנוכחות פניו של האחר.<br />השאלה מחריפה בצל השיח שמעוות את הדמוקרטיה ואת תרבותה, כך שבשמה, לכאורה, יש להגן על האמת האחת וכו׳.Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/13828922840030135846noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-18569195939559451082017-04-15T11:47:43.432+03:002017-04-15T11:47:43.432+03:00אריה יישר כוח!!!
מי שמאמין בחינוך לא מפחד!
אריה יישר כוח!!!<br />מי שמאמין בחינוך לא מפחד!<br />Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/06882820459473952242noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-69058960157259988762017-01-30T19:55:43.640+02:002017-01-30T19:55:43.640+02:00"אחת הבעיות המרכזיות של הוראת האזרחות בישראל,..."אחת הבעיות המרכזיות של הוראת האזרחות בישראל, שהיא כה שונה למשל מהוראת האזרחות בגרמניה שהיא יונקת באופן הדוק מדי ממדע המדינה ומהצורך להעניק מקום נרחב מדי להיבטים פורמליים של מבנה השלטון בישראל לעתים על חשבון נושאים הנוגעים באזרחי המדינה. "<br /><br />ואנחנו רואים את הפירות הדמוקרטים שמערכת החינוך הגרמנית מביאה להם.Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-68387584467662445662016-10-06T17:10:41.667+03:002016-10-06T17:10:41.667+03:00אני בוחר לפתוח דלת לפרופסור דניאל כהנמן ולגישתו לא...אני בוחר לפתוח דלת לפרופסור דניאל כהנמן ולגישתו לאושר - האושר לא חייב להיות משהו גדול ובומבסטי אלא הבזקים קטנים של אושר ,האושר שבפרטים הקטנים - לפתוח בבקר את דלת הכניסה לבית, לצאת החוצה ולהתבונן בנוף יפה, בשמש הזורחת... לשמוח בהישגים קטנים שמרכיבים יחד כפסיפס את האושר הגדול.<br /> דור דיזייןhttp://www.doordesign.co.ilnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-2469041159637578362016-04-13T12:38:47.926+03:002016-04-13T12:38:47.926+03:00אודי, תודה על התגובה וההערכה לדבריו החשובים של ארי...אודי, תודה על התגובה וההערכה לדבריו החשובים של אריה והכה מעוגנים במציאות העכשווית של כולנו, הממחישים את חשיבות הספר ואת מהותה של אורינות התקשורת וזיקתה להבנת האקטואליה. אכן, מסכימה אתך: מערכת החינוך היא הזירה המרכזית. היא צריכה להוביל את השינוי בתוכן ובפדגוגיה ההולמים את שינויי הסביבה התקשורתית -טכנולוגית ותרבותית - על מגוון צורותיה, כדי לאפשר לסטודנטים להבין את הסוציולוגיה של מבנה הידע והתקשורת ואת תרבות המדיה שמספקת להם תובנות על עולמם החברתי-תרבותי. כל זאת כדי שיוכלו להתמודד באופן מושכל עם סוגיות מרכזיות וערכיות בחברה, שהם פוגשים בשיח התקשורתי, כפי שאריה היטיב לתאר זאת. ככל שנקדים כך ייטיב. אחרת מומחי תאגידים יגדירו עבורנו איך ומה ילדים וסטודנטים ילמדו, ומה נדרש כדי להיות אוריין.<br />המימד ההיסטורי שציינת, הוא חשוב, אך לא רק. אוריינות תקשורת היא מסגרת מושגית המכוונת לניתוח ביקורתי והבנה של מידע ותקשורת בתוך הקשרים הומניסטיים, חברתיים, היסטוריים, פוליטיים וכלכליים, המאפשרת להבין את היחסים שביניהם ואת ההשלכות שלהם על תפיסות, חשיבה והתנהגות של הקהל. בגישתה הביקורתית, האוריינות מטפחת מיומנויות של חשיבה ביקורתית, שגם הן אינן נטולות הקשר. <br />זה הבסיס העיוני העומד מאחורי הכשרת מורים לתקשורת במכללות לחינוך . סטודנטים המתחנכים לחשיבה ביקורתית ביחס למדיה -אוריינות מדיה ביקורתית - יכולים להשתתף באופן אקטיבי וביקורתי במו"מ על המשמעויות בחברה, ביחס לנושאים כמו: ייצוג והדרה של קבוצות, צדק (חוסר צדק), שיוויון (אי), מגדר, גזענות וכו', ולהשמיע את קולם החלופי ואת האפשרות לאתגר את השיח התקשורתי, באמצעות הפקת טקסטים משלהם, על מנת לקדם שינויים בחברה. <br /> mirahttps://www.blogger.com/profile/02313473933139498550noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-44916093135792278732016-04-12T12:47:47.042+03:002016-04-12T12:47:47.042+03:00תודה אריה. הצגת באופן בהיר ומשכנע הבחנה חשובה המעו...תודה אריה. הצגת באופן בהיר ומשכנע הבחנה חשובה המעוררת עניין בקריאת הספר: ההבחנה בין תפקידה 'המסורתי' של העיתונות לבין תפקודה בימינו. כתבתי 'מסורתי' במרכאות כי הרי עיתונות במובן בו אתה דן בה קיימת רק בעת החדשה, שאיפיונה המרכזי הוא כל דבר חוץ ממסורת... בכל אופן הרעיון ברור וההבחנה חשובה ומשכנעת ואני חושב, ממשיך לחשוב, שמערכת החינוך היא הזירה המרכזית לתיקון. ומדוע? כי התלמידים של היום הם צרכני ויצרני התקשורת של העתיד. אבל כהרגלי בקודש אדגיש עוד נקודה שנדמה לי שאין לנו לגביה שום ויכוח (אם כי אני יודע בוודאות שהיא לא מוסכמת כלל על לפחות חלק ממורי המורים לתקשורת במכללות לחינוך למיניהן, ולא ברמת ההצהרה - כולם בעד הכל כמובן - אלא ברמת המעשה): ללא מימד עומק היסטורי אי אפשר ללמד לא תקשורת ולא אקטואליה ולא אוריינות ולא שום דבר הקשור למעשיהם של בני אדם, לכשלונותיהם, לנראטיבים שלהם וכן הלאה. אודי מנורhttps://www.blogger.com/profile/00549915067420873231noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-50826635392722647122016-03-14T06:32:31.693+02:002016-03-14T06:32:31.693+02:00היה עצום לקרוא את זה
חיכיתי למאמר נוקב כזה
בכסיסת...היה עצום לקרוא את זה<br />חיכיתי למאמר נוקב כזה <br />בכסיסת צפורניים <br />תודה<br />מאמר מפעים!!Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/12894393444665929381noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-26816633358014551492016-01-13T12:55:30.830+02:002016-01-13T12:55:30.830+02:00תפיסת השסעים בתיאוריה הסוציולוגית ממציאה חדשות לעי...תפיסת השסעים בתיאוריה הסוציולוגית ממציאה חדשות לעיתים שסעים חדשים בחברה ובכך תורמת לפירוק הולך ונמשך של החברה. חבל שגישה זו מעצבת את מחשבתנו כבר עשרות שנים.<br /> <br />התיאוריות של החינוך, הפילוסופיה והפסיכולוגיה מציעות בסיסים תיאורטיים חשובים ופרקטיקות מובהקות של איחודים:הכלה של האחר--המלווה בכבוד אמפטיה-- וקבלה. שיתופיות והדדיות. כל אלה יכולים ליצור חברה אזרחית היכולה להתקדם אל מצבים אוטופיים.<br /> <br />תיאוריות עכשוויות של התגבשות הזהויות מצביעה על כך שאנשים בחברה מורכבת, מסוגלים לפתח זהויות רב מממדיות שיש בהן מקפים כמו למשל : יהודי-ישראלי-מהגר - חילוני- דמוקרט. או ערבי-פלשתיני –אזרח ישראל-מוסלמי-דתי. <br /> <br />רוב האנשים החיים בתקופה זו של שינויים חברתיים גדולים בעולם של המאה העשרים ואחת, מסוגלים להתמודד עם מתחים, וקונפליקטים. כולנו חיים על המקף ועם המקף. יש שתי אפשרות לתנועה זו כזו: או בתנועה אל התגבשות לאומית וחברתית. או בתנועה אל קונפליקטים וגזענות.<br />אוניברסיטת חיפה והפקולטה לחינוך מציעים ומוכיחים אפשרות קיום של שותפות ושוויון במקום קונפליקט וגזענות. <br /> <br />כל זה בתנאי שהחברה והשלטון פועלים על פי עקרונות של צדק, שוויון וחרות. האם מדינת ישראל מתקרבת אל עקרונות אלה או מתרחקת מהם???<br />רחל הרץ-לזרוביץ<br /> <br />Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/01870692101672242942noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-49240287760734827792016-01-03T19:51:42.765+02:002016-01-03T19:51:42.765+02:00רעיונות נפלאים ונחוצים כל כך במציאות החברתית בישרא...רעיונות נפלאים ונחוצים כל כך במציאות החברתית בישראל המדממת. תודה.<br />תמי יגוריAnonymoushttps://www.blogger.com/profile/04734707067208752645noreply@blogger.com