tag:blogger.com,1999:blog-17644671.post6648244639885819934..comments2023-11-28T10:50:21.736+02:00Comments on הבלוג של פרופ' אריה קיזל Prof. Arie Kizel's Blog: על דיגיטליות וצרות מוחיןUnknownnoreply@blogger.comBlogger4125tag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-28087699253963003002013-02-13T12:44:36.684+02:002013-02-13T12:44:36.684+02:00אהבתי את הפנית הביקורת מן הצורה של ספר הלימוד אל ה...אהבתי את הפנית הביקורת מן הצורה של ספר הלימוד אל התוכן שלו. אלא נראה לי שאין להפנות אצבע מאשימה כלפי ה"דגייטליסטים" שכן, הצורך לחשוב מחדש על ספר הלימוד כאמצעי הוראה, נובע באופן ישיר מן השינוי התרחש בחברה הדיגיטלית. אי הרלוונטיות של ספר הלימוד נובע מהנגישות הגוברת למידע והשינוי במבנה סמכות הידע- ששניהם מוטמעים בספר הלימוד הרשמי- אם דיגיטלי ואם מודפס. Hagit Meishar-Talhttps://www.blogger.com/profile/02066715852195805781noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-22960793436281529642013-02-11T07:58:40.943+02:002013-02-11T07:58:40.943+02:00כולנו מכירים את הסיפור על הרב, אשת הרב, היהודי המו...כולנו מכירים את הסיפור על הרב, אשת הרב, היהודי המוטרד מהצפיפות בביתו, והעז. קיזל צודק ורותם צודק ואולי גם עלי יכול התואר הזה, 'צודק'. צודק קיזל בביקורתו על המשיח הדיגיטלי. לא טכנולוגיה תפתור את השאלה החינוכית. אבל צודק רותם שאין רע ויש אפילו טוב מאד במדיה הדיגיטלית. ואני מקווה לקבל את התואר צודק אם אומר שכל עוד אפילו אנשי אקדמיה רציניים כמו קיזל ימשיכו לדבר על 'נראטיבים', לא יתחולל שום שינוי, בוודאי לא במשרד החינוך. הואיל ומשרד החינוך הוא פוליטי במובן החזק של המילה לא פחות מאשר משרד האוצר, אבל הרבה פחות ממשרד הבריאות או השיכון למשל, הדרך לפורר או לפחות לאתגר את חומת האטימות של פקידי החינוך, היא לא לשחק לידי מושגיהם הפוליטיים, המצדיקים מבחינתם את המשך מדיניות הפיקוח שמשמעותה בפועל זה עוד מורים שיכתיבו טקסטים עילגים לתלמידיהם, במקום ללמד לחשוב. הוראה חושבת יכולה להתקיים רק על יסוד ההנחה שאין חיה כזו נראטיב, אלא יש אמת היסטורית מוחלטת, שלאף אחד אין דרך לפענח אותה במלואה, אבל שמטרתו של אדם חושב היא לעשות מאמץ לברר אותה. נקודת מוצא כזו מחייבת ריבוי זוויות ראייה (שזה דבר שונה בתכלית מ'נראטיבים' שהם בדרך כלל מילה נרדפת לשקר עדתי או קבוצתי מוסכם שיש להתייחס אליו בכפפות של משי בדיוק כי הוא 'נראטיב'! והתייחסות בכפפות של משי זה כל דבר חוץ מחשיבה וכפפות של משי לפיכך הן לא טובות יותר מהכתבות של מורים צרי מוח). ריבוי זוויות ראייה קל יותר להשיג באמצעות מדיות דיגיטליות. והנה הגעתי כך אני מקווה לחוף מבטחים. קיזל צודק - דיגיטציה היא רק כלי. רותם צודק - הכלי חשוב ומועיל. אני מקווה להיות צודק - השאלה היא איך מפעילים את הכלי הזה לטובת פיתוח אזרח חושב. לא נראטיב הוא התשובה, אלא החתירה לאמת.אודי מנורnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-91550995919050615072013-02-10T11:50:56.946+02:002013-02-10T11:50:56.946+02:00היוזמה של משרד החינוך אינה חיונית ובוודאי אינה מבו...היוזמה של משרד החינוך אינה חיונית ובוודאי אינה מבורכת.<br />גם התגובה של רותם מגלה עד כמה אנשי הדיגיטציה מאוהבים ב"מדיום". <br />אין כאן פרדיגמת דפוס ופרדיגמת דיגיטלי. סביבת הלמידה של התלמיד גם בדיגיטלי היא צרת אופקים וחבל שהדיגיטליסטים אינם מבינים זאת.<br />עוד יותר מכך - ככל שסביבת הלמידה "צבעונית" יותר היא מסתירה מהתלמיד את צרות אופקיה.<br />צודק כותב המאמר וחשוב שדבריו יהדהדו במסדרונות משרד החינוך המאוהב בכל מיני טכניקות שאינן משנות את הדרך שבה תלמידנו לומדיםAnonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-72314821448713619682013-02-10T11:32:53.971+02:002013-02-10T11:32:53.971+02:00חולק על הערבוב המיותר בין הצורך להמרת הדפוס לטקסט ...חולק על הערבוב המיותר בין הצורך להמרת הדפוס לטקסט גיטאלי, לבין סוגית תפקיד ספר הלימוד, הדרך בה הוא נכתב, מתנהל, כשאין בין זה לדיגטיזציה ולא כלום.<br />א. הצורך להמרת הדפוס לדיגיטאלי הנו צו השעה. גם אם נגחך על טרמינולוגיות של המאה ה- 21, זו היא המציאות המתרקמת לנגד עיננו. די, העסק הזה ברור, ואין צורך להתעקש להיות לא רלוונטי למציאות, ודאי החינוכית, בעצם ההתנגדות לכך.<br />ב. בעצם הצגת טקסט דיגטאלי ללומד, הגמישות, ההתאמה האישית לדרכי הלמידה של כל לומד, דרכי אינטרקציה חינוכית העמצימה גם את האיכות הפדגוגית בהבניית מידע וחקר, ולא שינון, וסביבת למידה מגוונת ועשירה ומתעדכנת הם מרכיבי יסוד בחומרי למידה דיגטאליים - עדיפים בהרבה על הדפוס. ולכן זו בשורה חשובה מאד, גם אם, כשועלים ותיקים בתחום, ננוד בראש בציניות וחוסר אמון ליכולת המערכת ליישם זאת.<br />ג. אין לערב זאת עם סוגיית תפקיד "הספר" כספר לימוד, ועם תופעות המעבר הטבעי מפרדיגמת הדפוס לפרדיגמת הטקסט הידיגטאלי. עצם בניית סביבות למידה ולא "ספר", הנגישות הבלתי אמצעית לתכנים ברשת, ממילא יקטין בהרבה את חשיבותו ומקומו גם כאמצעי שליטה ובקרה על התכנים. גם משרד החינוך יתאים עצמו לכך בסופו של דבר, בכל כורחו או מתוך תובנות שמתבשלות זה מכבר.<br />ד. ואם כבר לנגח את מערכת החינוך, לא מומלץ לבחור לעשות זאת דוקא באמצעות יוזמה חיונית ומבורכת. נו... אפשר למצוא דרכים יעילות אמיתיות יותר כדי להשפיע באמת.<br />ה. ויפה שעה אחת קודם.אברום רותם, אלא מי?https://www.blogger.com/profile/08674136262186037833noreply@blogger.com