tag:blogger.com,1999:blog-17644671.post4490292081675218104..comments2023-11-28T10:50:21.736+02:00Comments on הבלוג של פרופ' אריה קיזל Prof. Arie Kizel's Blog: הרפורמה הפדגוגית השקטה של משרד החינוך מאת ד"ר גדי ראונרUnknownnoreply@blogger.comBlogger3125tag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-87761723881396214002010-09-30T09:05:12.548+02:002010-09-30T09:05:12.548+02:00הכוונה טובה, עכשיו יש רק לברר מה הם המעשים הנצרכים...הכוונה טובה, עכשיו יש רק לברר מה הם המעשים הנצרכים כדי לממש כוונה טובה זו. נתחיל במנהל שאמור לתת הערכה על המורה וזאת בין השאר לאחר צפייה בשיעוריו.אם כן איזו הכשרה מוקדמת חייב המנהל לעבור כדי שהוא עצמו יהיה רשאי לכתוב את ההערכה שלו.שאלה חשובה אחרת : אילו תוכניות עבודה שנתיות, חייב המורה להציג בתחילת שנת הלימודים לפני שיורשה להיכנס לכיתה ללמד.ועוד: איזו הכשרה מוקדמת עבר רכז המקצוע של אותו מורה ,כדי להיות מסוגל להדריך אותו בהכנת תוכנית העבודה השנתית. האם רכז המקצוע מסוגל להדריך את המורה בהגדרת מטרות השיעור הבודד וניסוח השאלה הבוחנת האם הושגה המטרה. הצגתי את כל השאלות והתמיהות האלה, כשאלות רטוריות, שכן התשובה להן נכון לרגע זה היא שאין כל הכשרה מוקדמת היום, לא למנהל ולא לרכז המקצוע. לפיכך אני מבקש לטעון את הטענה הבאה: הערכת מורים ללא מערך השתלמויות מתאים למעריכים היא עוד דוגמא של רתימת הסוסים לפני שיש עגלה. צודק ד"ר גדי ראונר שיש לפנינו רפורמה שאיה מבנית אלא ערכית, אך הוא טועה בזיהוי רפורמה זו כראשית גאולתנו.לא מחשב לכל תלמיד ולכל מורה חסרה לנו וגם לא מדרג של קידום מקצועי, אלא זיהוי של כל היכולות שלהן לא הכשרנו את המורים,ושבהיעדרם לא תיתתכן הוראה איכותית.יכולות אלה יש להקנות בשלב ההכשרה של המורה וכן למורים שכבר נמצאים בשדה ההוראה על ידי מוסדות הכשרה מתאימים. כל עוד לא יעשו דברים אלה, תהייה גם הרפורמה שמתאר גדי במאמר חלק מתולדות הניסיונות שלא צלחו להביא לשיפור של אמת במערכת שלנו.צבי גלאוןnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-83437215592808934482010-09-26T03:28:48.810+02:002010-09-26T03:28:48.810+02:00מילים יפות ומנוסחות יפה, כאילו משורר הוא זה שכתב א...מילים יפות ומנוסחות יפה, כאילו משורר הוא זה שכתב אותם. אולם, לצערי ברמה התיאוריטת הם כה טובים, אבל בפרקטיקה אני בספק רב במידת הצלחתם.<br />מערכת החינוך איננה זקוקה לרפורמה- עיצוב מחדש אלא נדרש שינוי רדיקאלי מהשורש.<br />1. יש לבטל את נושא הקביעות: המורים לא יקבלו קביעות.<br />2. לאפשר מנגנון של פיטורי מורים בעלי יכולת הוראה נמוכה ואף בינונית.<br />3. יש לאפשר תגמול דפרנציאלי בשכר ובמעמד, ככל שאתה מצטיין יותר בעבודתך תקבל יותר.<br />4. להקשיח את תנאי הקבלה להכשרת מורים, ולסנן את המועמדים במהלך הלימודים והשאיר רק את המצטיינים.<br />לסיכום, המערכת איננה זקוקה לדוחות של הערכת מנהלים למורים אלא לסינון המורים, להוציא את בעלי הפוטנציאל הנמוך והבינוני, ולהשאיר רק את בעלי הפוטנציאל הגבוה, אשר המערכת אמורה לתמוך בהם ולתגמל אותם בגדול.jalal safianoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-17644671.post-59994600184176562192010-09-25T11:57:07.401+02:002010-09-25T11:57:07.401+02:00כל הרפורמה השקטה הזו כמעט מצליחה להישמע כאילו יש ב...כל הרפורמה השקטה הזו כמעט מצליחה להישמע כאילו יש בה היגיון, אבל רק כמעט<br />איזה שיח פדגוגי אמיתי יכול להיווצר בין מי שיכול לקדם או לא לקדם אותי בדרגה וביני? השיח היחידי שכוחנות כזו יכולה ליצור הוא כפייה של תפיסות המנהל על המוריםAnonymousnoreply@blogger.com