"ככל שהחינוך יעיל יותר כן מתמסרים בני האדם בתשוקה גדולה יותר לאזיקים המונעים מהם להיות מה שיכולים היו להיות ומסתירים מהם את אלימותם של מנגנוני העיצוב של מה שהינם" (אילן גור-זאב, 1999: 11)

The more effective education becomes, the more people seek comfort under the fetters that prevent them from what they could have become and hide from them the violence of the mechanisms that shape what they are (Ilan Gur-Ze’ev, 1999: 11).

7 באוקטובר 2014

כיתה אחת – שני מורים (אבל לא מורה וסטודנט)


מאת אריה קיזל

תוכניות הנרקמות במשרד החינוך – המבקשות בין היתר להתמודד עם "מחאת כיתות הסרדינים" מבשרות את המהפכה/רפורמה הבאה בדרך – כיתה אחת, שני מורים. משרד החינוך אינו מתכוון להכניס לכיתה אחת בישראל שני מורים מנוסים, בעלי ותק בהוראה אשר יקלו את העומס אלא עומד להכניס לכיתה "מורה ותיק, מורה טירון".
תהיה זו טעות לאמץ שינוי בדגם הכשרת הסטודנטים להוראה על ידי הכנסתם – בטרם עת – לכיתות ולבשר לציבור הישראלי שהסטודנט או הסטאז'ר להוראה (כלומר, המורה בשנתו הראשונה) הוא הבשורה להקלת הלחץ בכיתות.
מורים חדשים נתקלים בקשיים מהותיים בהשתלבותם בבתי הספר. המציאות הקשה של ניהול כיתה נעה ברצף שבין חוצפה לאלימות ובין גזענות ופערים גדולים ברמת התלמידים. נוסף על כך המורים החדשים אינם מיומנים בהוראת תחום הדעת ועליהם ללמוד תוך כדי קליטתם בעבודה (ולפעמים הם נתבעים להכין תלמידים לבחינות הבגרות, שערורייה כשלעצמה). אם לא די בכך, חלק מהמנהלים מטילים על המורים החדשים ללמד תחום דעת נוסף שאותו לא למדו (נושא לבדיקת מבקר המדינה) ולרוץ בין כיתות שונות (לעתים בין חטיבת הביניים לחטיבה העליונה). זו גם השנה שבה המורה החדש משתכר את הסכום הנמוך והמגוחך ביותר ונקלע לקשיים כלכליים. חלק מהמורים החדשים נצפים על ידי ההורים והתלמידים כמשלימי הכנסה (כן, גם מלצרים).
הכנסתם של מורים חדשים אלה לכיתות שבהן מלמדת מורה ותיקה בטענה כי כך "נכשיר אותם טוב יותר" וגם "על הדרך נקל את מצוקת הסרדינים", תביא גם לעומס רב ביותר על המורים הותיקים שייתבעו להכפיל את מטלותיהם. בשנים האחרונות הלכו אלה וטפחו: מהשתלמויות ועד שהייה אין קץ ברשתות ה"מה נשמע". עתה יהיה על אותם מורים גם להכשיר את הטירונים, לסייע בידם ולמעשה לקבל לכיתותיהן תלמיד נוסף – במסווה של מורה.
הכשרת מורים חדשים בישראל היא מטלה לאומית. מחויבות משרד החינוך לקלוט אותם כקהילה המבטיחה ביותר תובעת לתמוך בהם כלכלית, להוריד מהם את עומס ההוראה כדי להביא להצלחתם, לשלם היטב למורים ותיקים כדי לעודדם להוות קליטה קולטת ולשחררם משעות הוראה כדי לחנוך את הבאים בשערי בית הספר ולא לדאוג לפתרונות זולים בדמות הכנסת מורים חדשים – או סטודנטים שזה עתה סיימו את לימודי ההוראה – כמורים שניים בכיתות.
במקום זאת יתכבד שר החינוך לפנות לשר האוצר ולטעון כי בשם "חברת המופת" שהוא מבקש לייצר כאן באופן משמעותי כל כך – ישוחרר כסף מדינתי לטובת בניית כיתות, הקטנת תקן הכיתה ל-32 תלמידים ולקליטת מורים מלאים ומיומנים בכיתות. את כזב "בית ספר קיץ (כלומר, קייטנות בכוח אדם זול) אין להכיל כעת על הכיתות בדמות "רפורמת כיתה אחת – שני מורים".


המאמר התפרסם בהארץ, 7.10.2014

5 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

הכשרת חותם שעברתי איננה מכשירה בצורה מלאה ואמיתית את הסטאז׳ר לעמידה מול כיתה. כיום, בהתחילי שנה שלישית בהוראה אני מבין מהי משמעות תקופת הנסיון. איננה דומה הוראתי, יכולת הקניית המשמעת והעמידה מול כיתה לשנתי הראשונה. ישנם תחומים שרק נסיון בונה. מתרגלת או סטאז׳ר במקביל למורה זה רעיון מעולה. כיום בהיותי מורה עובדת איתי בכיתתי מתרגלת כזו ונסיונה הנצבר יועיל לה בסוף שנה זו בהגדרותיה לעצמה כיצד ללמד, לעמוד מול ולהורות בהיותה מורה ראשית.
זו דעתי.
חג שמח.

אנונימי אמר/ה...

אני חותמיסטית והייתי אבודה בבית ספר בשנה א'. זו חוסר אחריות מצד המערכת להכניס מורה אחרי 5 שבועות להיות מורה. אסור להכניס מורה טירונית או מורה טירון כמורה מלא. הסיפור האמיתי של הכשרת מורים זריזה עוד צריכה להיכתב.

טל בהרב אמר/ה...

אינני אנונימי - שמי טל בהרב, אני מורה לאזרחות בתיכון (גם אני הוכשרתי במסגרת חותם, אבל לא על כך התכוונתי לכתוב) ואני מסכים עם כל מילה המופיעה בבלוג/מאמר הכתוב מעלה.
אין אוכלוסיה יקרה, משמעותית וחשובה יותר ממורות ומורים צעירים בתחילת דרכם. ויש מעט מערכות מאתגרות, הדורשות שלל מיומנויות ויכולות (קוגנטיביות, רגשיות, ארגוניות, בים אישיות וכיוב) כמערכת החינוך הציבורית שלנו - בוודאי כשאנחנו מנסים לפעול בתוכה כסוכני שינוי חיובי.
עד שלא נתיחס למקצוע ההוראה כפרופסיה מלאה, החל מתהליך המיון, דרך מערך ההכרשה, במשך התפקיד בהבניות הליווי וההדרכה בבתי הספר, ההעשרה וההכשרה תוך כדי תפקיד ועד לתהליכי המדידה וההערכה - יקשה עלינו מאד להצליח במשימה הרת הגורל המוטלת על כתפינו - עתידה של החברה בישראל. תודה על הדברים שכתב דר קיזל. טל

אנונימי אמר/ה...

זו תהיה טעות גדולה מאד אם שר החינוך ישתמש בסטודנטים להוראה ובהכשרה שלהם כדרך להקל על המצוקה של עומס התלמידים בכיתות בישראל. זה יהיה ניצול ציני.
די עם הסיסמאות.
יש כסף וצריך להשקיע אותו במורים והתלמידים וכן בחינוך.
אני מתביישת ב"רפורמה" הצפויה.

אנונימי אמר/ה...

יש לי משהו לא נעים להגיד - אחת הסיבות לכיתות הצפופות היא הבונוס של כמה מאות שקלים למורה שמלמד כיתה כזו.
בחדרי חדרים המורים בעצמם מתנגדים להקטנת הכיתה בגלל מניע כלכלי לכאורה שולי וזניח.
רוצה לבטל את הכיתה הצפופה - תבטל את הבונוס.
(או תשלם אותו גם לכיתה קצת יותר קטנה)